1. [תמ] (בהלכה) אחת משלוש-עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן. מידה המסייעת לפרשנים המסורתיים להבנה נכונה של הטקסט המקראי. עניינים שתכונה אחת משותפת להם, ובאחד מהם נמצאת הלכה מיוחדת - הוא נעשה כאב לכולם: בבניין אב מכתוב אחד ובניין אב משני כתובים (ברייתא דרבי ישמעאל)
2. [עח] החלטה או פסק דין המשמשים בסיס לגזור מהם על המִקרים הפרטיים הדומים לו: עורך הדין ביקש להסתמך כבניין אב על פסק דין במקרה דומה
3.[עח] מודל, מופת, אבטיפּוּס
אנגלית: pattern decision