_ פירוש

חכם הבקי במשנה: אלו בעלי משנה (בבלי עירובין כא)

***

1. בַּעל סגוּלות חשוּבות בּהשׂכָּלה או בּהשפָּעה על החֶברה וכד': פלוני הוא בעל משקל רב בהחלטות החברה

2. שיש לו חשיבות בתחום מסוים: שאלה כבדת משקל

3. (חֵפץ) שמשקלו כָּבֵד: הפסנתר הוא בעל משקל

4. כבַד בשר

***

(על יסוד ויקרא רבה לו) הבקי בכתבי הקודש

***

מי שעוסק בעבודה הדורשת ידיעה והתמחות: איני יודע לתקן זאת, אלך לבעל מקצוע

***

חכם הבקי בעיקר במקרא: אחיכם - אלו בעלי המקרא (תוספות, בבא מציעא לג)

***

אדם שמלאכתו הגהה ותיקון טעויות דפוס בכתבים לפני הדפסתם

***

(בדיבור) מחבר ספרים

***

(על יסוד ירושלמי פאה טז, א) סכסכן, איש ריב ומָדוֹן

***

1. כינוי להקב"ה היודע מחשבות האדם: יבֹא בעל מחשבות ויפרע מכם (סנהדרין יט:)

2. אדם החושב על תועלתו העצמית, אנוכי (סנהדרין יט)

3. מי שטרוד במחשבותיו ואינו חש במעשיו, עד שהוא עלול לקרוע את בגדיו בלי להרגיש בדבר (חגיגה ג, ב)

4. חושב ומהסס הרבה, ומפקפֵּק בעשִׂיית מעשֶׂה כלשהו: שבעל מחשבות הוא ולא יודע מה היה אומר (רש"י תמורה יז.)

5. הוגה דעות, מעמיק ומרבה לחשוב, דן על כל דבר מתוך מחשבה ויישוב־ הדעת (על יסוד סנהדרין יט:)
אנגלית: God; thinker

***

מחרחר ריב, סכסכן: מותר לומר לשון הרע על בעל מחלוקת (דרך ארץ, השלום ו)

2. [עח] יריב, מתנגד: בעלי המחלוקת התווכחו ביניהם

***

איש ריב: לא גלו עד שנעשו בעלי מצוּת לקדוש ברוך הוא (ילקוט שמעוני קוהלת תתקעה)

***

בַּעל לֵב, פּועֵל לפי עֶקרונות היושֶר והמוּסָר

***

מי שלוקח במשכנתא רכוש של אחֵר כערוּבּה לתשלום חוב או למילוי התחייבות

***

חבלן, כינוי למי שמשמיד, מחבֵּל, מַזיק, מקלקל: גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית (משלי יח 9)
אנגלית: destructive; lesion; destroyer

***

בר-מזל, מצליח: בעל המזל זכה בפיס

***

1. [עח] בַּעל הופעה נָאה;

2. [תמ] בעל הדרת פנים: בעלי חכמה, בעלי מראה (מנחות סה.)

***

בעל הדרת פנים: בעלי חכמה, בעלי מראה (מנחות סה.)

***

אדם שאַפתָן שאינו מִתחַשֵב בּאחֵרים כּדֵי להִתקַדֵם וּלהַשׂיג את מבוּקָשו

***

בעל תכונות טובות

***

בעל הון, עשיר גדול: ״אנשי חיל אלו עשירים ובעלי ממון״ (מכילתא יתרו נט:)

***

מוּמחֶה למסירת נוסַח המִקרָא בימי הבֵּינַיִים, מרושמי המסורה של המקרא, בעיקר הכוונה לחכמי טבריה שקבעו את המסורה. (מכונים גם: מַסרנים) (תן דעתך שהצוּרה מָסורות היא גם ריבּוּי של מָסורֶת ושל מָסור)
אנגלית: authors of the tradition scrolls

***

(אדם) שיש לו ראייה רבת-היקף, בעל דמיון מפותח או מחשבה מקורית

***

1. [עח] דברן; מיטיב לדבר, מחונָן בדיבּוּרו

2. [תנ] מלשין, מוציא דיבה: ואין יתרון לבעל הלשון (קוהלת י 11)

3. [תמ] בקי בלשון מסוימת, בַּלשן (על יסוד ירושלמי בבא בתרא טז ג)
אנגלית: orator; informer; linguist

***

שרוי בדיכאון (בלועזית - מֵלַנְכּולי)

***

אוּמן, עוסק במלאכה: ואל תזמין לי בעלי מלאכה (ילקוט שמעוני תהילים תש"ב)

***

מי שמכבדים אותו במציצת המילה בטקס ברית מילה

***

תחבולן, זומם רָעות על זולתו: מחשב להרע לו בעל מזִמות יקראו (משלי כד 8)

***

פעלתן, ער ותוסס וּמַתמיד בַּעבודָתו.

***

נאמן לשמור סוד: אנשי שלומך יהיו רבים, ובעל סודך אחד מאלף (בן סירא ו, ה)

***

איש סוד; אדם נאמן: אנשי שלומךָ יהיו רבים ובעל סודך אחד מאֶלף (בן סירא ו, ה)

2. [יב] מקוּבָּל, עוסק בקבלה

***

(על יסוד בן סירא ו 5) (במקור) אדם שחולקים עמו סודות; (בקבלה) העוסק בקבלה ובחָכמת הנסתר

***

1. [יב] בעל היגיון, חריף בשִׂכלו: "בעל סברה יפה ולשון צחה" (ספרות ימי הביניים);

2. [עח] הֶגיוני

***

יודע ספר, משכיל

***

עבריין, חוטא

***

כותב מקצועי, סופר, כַּתָב

***

עֶגלון, רַכָּב, מי שעיסוקו העברת מטען או בני אדם בעגלה

***

נַדבן, המַרבּה לָתֵת מכַּספּו לנִצרָכים (מדרש רבה במדבר ג)

***

סוחר

***

יועץ, נותן עצות טובות, אדם נבון דבר, היודע לעוץ עצה טובה לַפּונים אליו: יודע אני שבעל עצה אתה (מדרש אסתר, אִם על המלך טוב)

***

1. מעוּניין בּהצלחתו של צד מסוּים בּמִשפּט או בּעֵסק וכד', בַּעַל אינטֵרֵסים: הפרסומת אינטרסנטית ומכוונת למשוך אנשים למוצר מסוים

2. מפיק תועֶלת, "בַּעַל דָבר", נוגע בדבר: אדם אינטרסנטי שמעוניין להשיג טובות הנאה

3. (בכלכלה) תואר למי שמקיים את אחד מהתנאים האלה: הוא מחזיק עשרה אחוזים ויותר מהון מניות החברה, או נבחר לתפקיד כזה מכוח הצבעה, או שהוא מנכ"ל, או רשאי למנות מנכ"ל (להרחבה ראה מעות)
interested party

***

יקר, חשוב, מועיל: מחקר בעל ערך להבנת התקופה

***

שהִתבַּלט בֶּעבר במעשיו, בעל עבר פלילי: החשוד הוא בעל עבר פלילי עשיר

***

(על יסוד בבא בתרא קמה:) מי שמתאפיין בחריפותו בפתרון בעיות פִּלפּוּלָא

***

חריף בלימודו (בבא בתרא קמה:)

***

1. [תנ] פָּקיד, נושא משׂרה: "ושם בעל פְּקִִדֻת ושמו יראיה בן שלמיה" (ירמיה לז, 13);

2. [עח] פקיד ממוּנֶה מטעם השלטונות

***

(על יסוד ירושלמי יבמות יג, א) מי שהפקידו בידו דבר־מה פִּיקוּחַ

***

חד משני צדדיו: למורַג חרוץ חדש בעל פּיפִיות (ישעיה מא 15)

***

1. מפקיד, מי שנתן כסף או חפץ לפיקדון: ״למי לשלם? לבעל הפיקדון״ (בבא מציעא ג, א);

2. נפקד, מי שהופקד בידו דבר-מה: ״היתקצף בעל הפיקדון בתיתו הפיקדון אשר הופקד אתו?״ (הרומי כד, 433)

***

בעל ברית, אדם שנשבּע שבועת אמונים לחברו: כי רבּים ביהודה בעלי שבועה לו (נחמיה ו 18)

***

1. [עח] בעל מוניטין, ידוע לטוב, מפורסם: רופא בעל שֵם, אמן בעל שֵם

2. [יב] תואר בספרות החסידית ובקבלה מאז ימי הביניים למי שיודע את השם המפורש ושאר שמות קדושים ויכול לחולל בעזרתם נִסים. המפורסם שבהם הוא מייסדה של החסידות - הבעל שם טוב

3. [עח] (במחשבים) פריט נתונים, קובץ, יחידת חומרה וכד', שניתן להם בתכנית שם מזהה.
named famous, well known

***

מפוּרסם

***

תָקֵף, שהוא עדיין בתוקפו: החוזה בעל תוקף

***

תאוותן, רודף תענוגות: דון ז'ואן זה הוא בעל תאווה

***

בַּעל המצאות, תכסיסן היודֵעַ לחַבֵּל תחבּוּלות טובות לעֵת הצורך: הוא בעל תחבולות ויודע תמיד להימלט מכל צרה

***

עובר לפני התיבה בתפילת שחרית בשבתות ובימים טובים (כנגד - בַּעַל מוּסָף)

***

בקי בתלמוד: "מֶלֶך" - זה בעל תלמוד (מדרש רבה ויקרא כב)

***

אדם התוקע בשופר לפני הקהל בבית הכנסת (גם: בַּעַל תקיעה)
אנגלית: shofar blower

***

בעל הלכה, חכם ששמע הִלכות מרבותיו

2. [עח] כינוי לאדם שאוהב להאזין לשמועות ולהפיצן

***

בקי בהלכות ובמסורות: בעלי אגדה... בעל שמוּעות (חגיגה יד.)

***

1. [תמ] (במקור) החוזֵר מדרכו הרעה למוטב, מי שמתחרט על מעשׂיו הרעים: מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין (ברכות לד:)

2. [עח] (כיום) חילוני שקיבל על עצמו את קיום מצוות הדת. (בעברית משובשת מכונה "חוזר בתשובה"): בעל התשובה הזדרז להתנתק מחבריו הוותיקים במצוות הרב (ראו: יוצא בשאלה)
אנגלית: penitent, remorseful

***

(על יסוד נחמיה ו 18) מי שנשבע אמוּנים ל-

***

(על יסוד בבא בתרא קמה:) (במקור) חכם ששמע פִּסקי הלכות ממוריו - בעל הלכה; (בהשאלה) האוהב להאזין לרכילות ולהפיצה ברבים

***

שאינו הוגן, מי שפיו ולִבּו אינם שווים (על יסוד בן סירא כא 30)

***

זקֵן, מי ששַׂערותיו הלבינו: הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות (נדרים ל)

***

(על יסוד נדרים ג ח) ששׂערותיו לבנות

***

נבון, חכם: תלמיד בַּעל שֵׂכל

***

אדם המזמין לחגיגת שמחה: בַּעל השׂמחה לחץ את ידי אורחיו
אנגלית: host

***

איש שׂיחה: האורח התגלה כבעל שיחה מעניין

***

(כינוי ל-) חזן שזה לא מקצועו, עובר לפני התיבה (בבית הכנסת), בקי בתפילה לפני הציבור ולפיכך מכונה 'שליח ציבור' (בר"ת: ש"ץ)

***

שיש לו תפיסה מהירה, מבין: הילד בעל תפיסה וזיכרון ויהיה תלמיד טוב

***

בעל שלטון, שַליט, מושֶל, תַקיף, פקיד ממשלתי בכיר: רודָן הוא בעל שׂרָרה שכל הסמכויות בידיו

***

מי שתוכו אינו דומה לברו, מי שפיו ולבו אינם שווים
השָעה השתֵים-עֶשׂרֵה [עח]
1.שעת הצהריים או שעת חצות

2. (בהשאלה) השעה האחרונה, הרגע הסופי והמכריע

***

מי שיודע להתווכח בענייני הלכה (מילולית: בעל מגן): המתן עד שייכנסו בעלי תריסין לבית המדרש (ברכות כז:)

***

אדם התוקע בשופר לפני הקהל בבית הכנסת (גם: בַּעַל תוקֵעַ)

***

גועל: רבה רעת מתי גַעַל (רשב"ע)

***

1. שמו של אלוהי עקרון, האל הכנעני 'בעל', שעבדו לו כנראה גם הפלִישתים. אחזיהו מלך ישראל רצה להיעזר בו בחוליו (מלכים ב' א 2)

2. (באוונגליונים) כינוי למלך השֵדים

3. יש הסבורים שהשם הוא לשון גנאי ולעג, כי שֵם המקור היה 'בעל זבוּל' (בעל הנשיא) או 'זבב' באוגרית, שהיא מפלצת שהאלה ענת נלחמה בה; ויש הטוענים כי נקרא 'בעל זבוב' משום שבכוחו היה למנוע מוות מעקיצות הזבובים שהיו גורמים לשינה (זבובי צֶה צֶה)
אנגלית: Beelzebub

***

מזוקן: עד שיהיה בן עשרים שנה ובעל זקן (מסכת סופרים יד, יז)

2. [עח] (בהשאלה) מיושן: בדיחה בעלת זקן

***

אַלים, חמסן, תַקיף: לא נִתנה קרקע אלא לבעלי זרועות (בבלי, סנהדרין נח); בעל הזרוע הוא השולט בחבורה זאת

***

נאה, יפה (פסיקתא רבתי קמה:)

***

ראה: בַּעַל הנֵס

***

חזן הבקי בנוסח התפילה

***

כינוי חיבה לבעל שהאישה נישאה לו בנעוריה: ״אלי כבתולה חגוּרת שק על בעל נעוריה״ (יואל א, 8)

***

מנחש, קוסם: בלק היה בעל קסמים ובעל נַחש (מדרש רבה במדבר כ)
אנגלית: magician

***

עשיר, בעל רכוש רב

***

מנומס

***

בָּקי, מנוּסֶה, מי שנתנסה במקצועו או בחייו בהרגלים ובחוויות: אין חכם כבעל הניסָיון (ספרות ימי הביניים); אני סומך עליו, הוא בעל ניסָיון

***

בעל קול מוזיקלי, בעל קול נעים לשירה ולתפילה

***

(על יסוד כתובות ח:) הוא האל

***

תואר לֵאלוהים: בעל נחמות ינחם אתכם (כתובות ח:)

***

בעל אופי, בעל רצון חזק: ושמת שׂכין בלועך אם בעל נפש אתה (משלי כג 2)

2. [תמ] עדין, בעל רגש, ישר דרך: בעל נפש לא ילתות (פסחים מ.)

3. [יב] שיש בו רוח חיים: הגופים הם העגולים הם חיים בעלי נפש (מורה נבוכים)

***

בעל רגש, איש הרוח: כתיבתו מעירה כי בעל נֶפֶש הוא

***

(על יסוד משלי כג 2) שניחָן ברגש ובלב רגיש

***

רגיש לזוּלתו ולַסובב אותו

***

כינוי ליהודי שקיבל זכות ישיבה במקומות שהיו מחוץ לתחום היהודים

***

גָבוהַּ, גבה קומה: ״אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה״ (מנחות סה.); ארז בעל קומה, כשמו כן הוא

***

מקבל קצבּה (פנסיונר)

***

(בּסִפרוּת מזרח אירופה) בַּעל קריאה, מוּמחֶה בקריאת התורה בבית הכנֶסת: בבית הכנסת הזה בעל קורא מיומן (בראשי תיבות: ב"ק)
אנגלית: reader of the Torah

***

1. מקובל, חכם בתורת הנסתר, יודע רזי ח"ן

2. כינוי בפי הקָראים לרבנים על-שם אמונתם בתורה שבעל-פה שנמסרה בקבלה מדור לדור: והחלוקה רבתה וגדלה בין בעלי מקרא ובין בעלי קבלה (ספרות ימי הביניים)

***

מקורנן; כינוי למי שאִשתו בגדה בו (על יסוד הרומי, ה 95)
אנגלית: cheated by his wife

***

בעל חיים מקרין: הצבי הוא בעל קרניים

2. [יב] כינוי לבעל שאשתו בוגדת בו: ופעם נדבר בעניין בעל הקרניים ופעם בעניין הקדֵשה (ספרות ימי הביניים)

***