_ פירוש

יסוד כימי מתכתי שהוא כופרה כדורית תלת־ערכית מקבוצת הלנתידים, המצוי בתרכובת בגדוליניט, בסמרסקיט ועוד. משמש בשפופרות זרחן במכשירי טלוויזיה

***

שניתן לגַהצו:
החוּלצה מִבַּד גָהיץ

***

1. [תנ] כלי קיבּוּל, מעין כוסית על רגל אחת למַשקֶה או לִגלידה וכד':
ואת גביעי, גביע הכסף, תשים בפי אמתחת הקטן (בראשית מד, 2); גביעיה כמין כוסות שעושים מזכוכית, ארוכים וקצרים (רש"י שמות כה, 31)
2. [עח] (במבנה הפרח) מָקום דמוּי גביע, שמִמֶנוּ צומְחים עלים - עלֵי הגביע העוטפים את הפּרח בּתַחתיתו
3. [תנ] קישוּט תבליט בצוּרת גביעי פּרָחים על כֵּלים או על בּניָינים: שלשה גבעים משקדים בקנה האחד (שמות כה, 33)
4. [עח] קליקס; חלל בצורת גביע באיבר כלשהו
5. [תנ] קישוּט-תבליט בצורת גביעי פּרחים: "שלֹשה גבִעִים משקָדים" (שמות כה, 33)
אנגלית: goblet, cup, calyx, cone

***

1. פרס, לרוב בצורת גביע, משַמֵש אות ניצָחון בּאַליפוּת:
זכינו בגביע אירופה לאלופות בכדורסל
2. צורת גידול גפנים המקובלת במדינות בעלות אקלים חם ויבש בקיץ
3. קבוצת כוכבים בין קבוצת עורב לקבוצת אריה
4. גביע גלידה - כלי קיבול אכיל בצורת גביע הממולא בגלידה

***

***

***

כפיס עץ קטן להצרה של פתח הכוורת

***

מרצונו, בהסכמתו:
והביט בה (באישה) שלא בטובתו (ירושלמי ברכות ט, ב)

***

משפחה מסדרת החיפושיות בעלות עיניים גדולות ובולטות. במשפחה כאלף ושמונה מאות מינים שתפוצתם בעיקר בחופי ימים ואגמים ועל גדות נחלים Cicindelidae

***

***

1. [תנ] ערֵמת תבוּאה קצוּרה ערֵמת אלוּמוֹת:
כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה (שמות כב 5); גדיש של חיטין וגדיש של שעורים (תוספתא בבא קמא ו, כד)
2. [תנ] (בהשאלה) תֵל עפר שֶעל הקבר (דומה לגָדיש), כאמור בפסוק: "ועל גָּדִיש יִשְקוֹד" (איוב כא, 32)
3. [יב] דבר גדוש ומלא: ואין החושך נמצא כי אם בגדיש הצל לבדו (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: pile of grain

***

1. [עח] גוף מוּצָק בַּעַל צוּרָה חיצונית מישורית משוּכְלֶלֶת וְזָוִויות קבוּעות (לדוּגמה, קוּבִּייָה). כלומר, צורה בה מופיע חומר במצב צבירה מוצק באופן שבו האטומים שמרכיבים אותו מסודרים במבנה מרחבי קבוע, החוזר על עצמו.
2. [תנ] בּדוֹלַח, זכוּכית יקרה וזכּה (בלועזית:
קְרִיסְטָל): זהב וזכוכית...כלי פז... וגביש (איוב כח 18-17)
אנגלית: crystal

***

***

***

***

***

1. [תנ] נוטה ללבן (ההפך:
כֵּהה, חשוּך): ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים (איוב לז 21)
2. [עח] בּרוּר, נָהיר, מוּבן יפה, לא מעורפל (ההפך: מעורפל, סתוּם): הדברים בהירים וצלולים; מכתב בהיר; לשון בהירה
3. [יב] נקי, צלול ושקוּף, זך, צח, שאין בו חלקים רוחפים, עשן או צבע: שיהיה בהיר... כמו האוויר המלוּטש והזך והמים הזכים (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] זכוכית אופטית בעלת מקדם שבירה קטן: עדשות משקפיים בהירות (תנו דעתכם על ההבדל בין בָּהִיר לבין בָּעִיר)
אנגלית: bright; pale

***

שאפשר לשולחו בדואר

***

מבהיק, מזהיר, מבריק, נוצץ:
מתכת בהיקה

***

1. שנִדבּק בִּנגיעה, שֶיש בו מִתכוּנת הדֶבק:
הזפת דביקה כל עוד היא חמה
2. (בעגה השיווקית) מחיר שמגיב באיטיות לשינויים בתנאי השוק, בדרך כלל בשל קיומם של כוחות מונופוליסטיים (להרחבה ראה מעות)
3. (בהשאלה) שקשה להיפטר ממנו: כל היום זמזמתי איזה שיר דביק
אנגלית: sticky

***

***

***

***

***

***

***

נישאו זה לזה:
גילה ודני באו בברית הנישואים בשעה טובה

***

התדיינו זה עם זה, התחשבו בגורמים שונים (על-פי הכתוב בבמדבר כא 27, ושָם חשבון היא עיר במואב)

***

(בהשאלה) הצרה הגיעה לשׂיאהּ ואין עוד כּוח לסבול, כלו כל הקיצין:
הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ (תהילים סט 2)
אנגלית: I couldn't stand worse

***

החליטו יחד:
לאחר דיון ממושך באו השניים לידי הֶסכֵּם

***

(על יסוד במדבר ו 5) גדֵל ללא השגחה

***

פּורש, מתבּודד, מתבּדל, נבדל, בודד:
כל הקורא קריאת שמע מזיקים בדלים הימנו (ברכות ה, א); וזה מזה בארצותם בדלים (מלשון הפיוט); אל תהיה בדֵל מן הבריות
אנגלית: retiring, quit

***

1. [תנ] נעשׂה גָדול משהיה, מתבגר:
והנער שמואל הלך וגָדֵל וָטוב (שמואל א' ב 26)
2. [תנ] גובֵר: גדלה צעקתם את פני ה' (בראשית יט 13)
3. [תנ] נַעשֶׂה חָשוּב או נכבּד: כאשר גדלה נפשך היום הזה בעינַי כֵּן תגדל נפשי בעיני ה' (שמואל א כו 24)
4. [תנ] מִתחַנֵך: כל ימיי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה (אבות א, יז)
5. [תמ] צומח: וכל הגדלים באפר (תוספתא כלים ג, יד); (כלים כז ב)
6. [תנ] מתרומם, מתנשא: ה' אלהי גדלת מאד (תהילים קד 1)
7. [תנ] מתעשר: וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלִם (קוהלת ב 9)

***

1. [תנ] שנעשָׂה בּוֹגֵר, שנעשָׂה גָדול יותֵר:
הילד הגָדֵל גורם נחת להוריו
2. [תנ] צומֵחַ: הצמח הגדל בשדה תלוי בחסדי שמים
3. [עח] קָלוּע, עָשׂוּי גדילים: השק הוא חוטי שיער הגדלין כשלשלת או האריגין כבגדים (רמב"ם הלכות כלים א יב)

***

1. [יב] חתוך, סרוט:
ואתם ראויים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים (רש"י דברים יד 1)
2. [תמ] (דקל) שגדדו אותו (קטפו את תמריו): כל העומד לִגָּדֵד - כגדוּד דמי (כתובות נ"א)
3. [תמ] (בהשאלה) חסר כול, שידיו ריקות: גָדוּד שִלחו (יצחק את יעקוב) (בראשית רבה סח)

***

1. [יב] בודד, גלמוּד:
מקָרב רחוקים בדוּדי-נדודי מרחקים (מלשון הפיוט); זכור סוכת שלֵם היושבת בדוּדה (מלשון התפילה)
2. [תמ] קרוע, שתפריו מנותקים, ממורט, מפורד (בגד וכד'): הָיָה מלבישו בגדים בּדוּדים (איכה רבתי א)

***

1.[תנ] שׂנוּא (זה לזה):
אישה אחת שהייתה דבוּבה לחברתהּ (ירושלמי עירובין כד, ג); אש וברד דבוּבין זה עם זה (מדרש רבה שיר השירים ג צאינה); הדבוּבים המושבעים הפכו לאוהבים
2. [יב] מוּבּע, מדוּבּר (ספרותי): מחשבותיו דבוּבות בקול

***

***

שָׂרוּט וקֵירח, מָשל לכיעוּר (על יסוד רש"י דברים יד 1)

***

מגוּבָּב, מוּנָח זֶה על-גַבֵּי זֶה בְּלי סֵדֶר, נֶערָם (ספרותי)

***

מלא מי- גבאים:
נעו מעגלותי ואשט אלי בוצה גבואה (רבי סעדיה גאון, סדור שכ"ז)

***

כאוב, עגום:
כאב לבי על האישה הדאוּבה והִצעתי לה את עזרתי

***

מוּדאָג, חושֵש (ספרותי):
שאלתי אותו על מה הוא דָאוּג כל-כך, והרי הכול הסתדר כרצונו

***

1. הלבּשה המשַמשת לכיסוי הגוף, לרבּות נעליים וכובעים; מערֶכת בגדים; אספּקת בגדים:
יש להצטייד בבּיגוּד חם לקראת הנסיעה לחרמון המושלג
2. (ביחסי עבודה) בגדים הנחוצים לעבודה, כגון בגדי מגן, מדים וכד' שהעובד זכאי לקבלם בעין או לקבל מחירם מן המעביד. המקצועות והתפקידים המזכים בביגוד כלולים בהסכם העבודה. תשלום בשל ביגוד אינו רכיב שכר שמובא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורין. (גם: הלבשה).
3. הטבה הניתנת לעובד אם בעין ואם באמצעות תשלום. אופי הביגוד הניתן לעובד קובע אם הטבה זו פטורה ממס בידי העובד אם לאו. (ראו: בגדי עבודה)
clothing

***

1. הבדלה, הפרדה, ניתוּק מסביבה חֶברתית:
הילד החדש בכיתה סבל מבידוד חברתי
2. קָרַנטינה; הפרדה של חולה נגוּע במחלה מידַבּקת, בשל חשש מפּני הפצת מַגֵפה: החייל החולה בווירוס אושפז בבידוּד (ראו: הסגר)
3. ביחסי עבודה, מצב ניכור הנובע מכך שלעובד אין קשרים חברתיים משמעותיים עם סביבת העבודה והוא מנותק ממקורות תמיכה ותגמולים
אנגלית: isolation, quarantine

***

1. (בחשמל) איזולַציה; מעטפת למניעת המַעבָר של חום או של זרם חשמלי
2. הפרדת חומרים באמצעים שאינם מוליכים כדי למנוע העברה של חום, חשמל, קול או צורות אנרגיה אחרות
אנגלית:
isolation

***

הצֵל וצִלו של הצֵל, משהוּ מן הדמוּת המקורית

***

זִרקון דו-חמצני; אחד משני המחצבים העיקריים של היסוד זִרקון. סימנו:
2 OrZ

***

(מְפַלֵל = מאמין, מעלה בדעתו) מי יכול לשער גדולתו של־ (על יסוד אדם, יוצר יום כיפור)

***

1. [תמ] דמוּת המשתקפת במַראָה או במַים או במתכת מבריקה:
הלכתי למלאת מים מן המעיין ונסתכלתי בבבוּאה שלי (נדרים ט:); בּבואה... דמות קלסתר פניו (רש"י קידושין פ:); בבואתה השתקפה אליה ממי הנהר הצלולים
2. [עח] (במחשבים) העתק מדויק של חלק איחסון הממוקם באזור אחר באותה יחידת האחסון או ביחידת אחסון אחרת (גם: השתקפות)
אנגלית: image, reverberation

***

התמונה שעל לוח צילום, הנראית לעין רק לאחר הפיתוח

***

השתקפןת אמיתית, דמיון רב
אנגלית:
certified Reflection

***

דָהוי (ספרותי):
הבגד דהוה ואין ללובשו

***

***

שָׂמֵחַ, עליז:
דעתו בּדוּחה עליו

***

הצחקה, שעשוּע, בּידוּר, סיפּוּר בדיחות, גרימת עליזוּת, בדיחוּת דַעַת וצהלה:
הלֵצן עסק בבידוח בָּאֵי מסיבת יום ההולדת

***

1. [תמ] דָוֶוה, כּואב, חולה:
בזמן הזה דוויים דחופים (יבמות מז)
2. [תמ] מתאבל: הוא דווּי על מות ידידתו

***

(על יסוד בראשית רבה פח) מדוּכָּא, שבוּר ומיוֹאש

***

מרוּבֶּה, פּורֶה ורָבֶה:
מלכו דגוּיים (מלשון הפיוט)

***

שצִבעו נחלש, שצבעו דהה ויש להחליפו:
ודהוי דומה ללובן ביצה המוזרת (רש"י); קערת הנחושת שראינו בשוק הפשפשים הייתה רחבה, שטוחה ודהויה מרוב שנים; השטיח היה דהוי ומרופט מרוב שימוש
אנגלית: fade

***

הוראה מוזיקלית שמשמעה:
בכאב, בייסוּרים (בלועזית: דולורוסו)
אנגלית: Doloroso

***

לא אמיתי, דמיוני, שבּדו אותו:
דברים בדוּיים (מדרש רבה בראשית ק); היא מעלילה עליי, המציאה סיפּוּר בדוּי

***

(כסף) שנאסף למוֹסָד וכד', נפרע, שולם, סוּלק:
שטר העומד לגבות כגבוי דמי (יבמות לח, ב)

***

המצאת שקר:
בידוי קוסמים הֶחפרתָ (מלשון הפיוט); בידוי מעשיות בדים

***

(על יסוד שמואל א כו 24) נעשָׂה נכבּד בעיני

***

***

***

1 . [תנ] (אדם) חָשוּב, נבחר, מצוּין, שמביטים עליו, שמושך תשומת לב:
דודי צח ואדום, דָגוּל מרבבה (שיר השירים ה 10)
2. [עח] מקוּשט בדֶגל, שֶיֵש עליו דגל: כלי הטַיִס דגוּלֵי דֶגל ישׂראל
אנגלית: distinguished, pre-eminent; Decorated with a flag

***

1. [תמ] דחוּף ביותר, נחפז:
זמנו בהוּל (פסחים עב:); לא תהיה בהול בתפילתךָ (ספרות ימי הביניים)
2. [תמ] חרֵד, דואג: אדם בהול על מתו (שבת מג:); אדם בהול על ממונו (פסחים יא:)
3. [יב] מבוהל, יָרֵא, נִפחד: בהוּלים וסעוּרים (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] (בצבא) דחוף ביותר, מידת הדחיפות הניתנת לשדרים מבצעיים בעלי חשיבות עליונה: נמסרה הודעה בהוּלה למִפקדה
אנגלית: urgent; anxious

***

1. [עח] נשען על בהונות הרגלַיים:
האם הלכה בהוּנה, כדי לא להעיר את בנה;
2. [יב] בעל בוהן או בהונות: ממשוחי קנה וקידה, בכף בהוּנה (ספרות ימי הביניים)
3. [עח] דמוי בוהן: התינוק נשך כּף גומי בהוּנה
אנגלית: leaning on his toes; He's got toes

***

מוּבדל, מבוּדד, פָּרוּש, מרוּחק:
ובדוּלֵי מעמים (מלשון הפיוט); גמוּלי מחלב - בדוּלי מחלב (רש"י ישעיה כח 9); הסגפן בדוּל מתענוּגות החיים

***

שַמנוּני, מוּכתם בּשֶמן, מלוכלך במשחה שחורה, בעִטרָן וכדומה:
משערותיו הדהונות נדף ריח חריף של שמן מכונות

***

נדהָם, מוכה תימהון, מופתע וּמזוּעזָע, נבוך (ספרותי):
הילד הדהום הביט בפליאה בפריחה הנפלאה של שיח הקקטוס
אנגלית: amazed, astounded

***

קָצוּץ, קָטוּעַ, כרוּת:
באמה גדומה (זבחים סב)

***

1. שֶהִשתַּחרֵר מִשִעבּוּד, פָּדוּי, שֶנִגאָל
2. גאוּלה, פּדות, כאמור בפסוק:
"יום נקם בלבי וּשנַת גאוּלַי בָּאָה" (ישעיה סג 4)

***

(בהון סיכון) סבב של גיוס כסף שנעשה בשווי נמוך מזה שבו גויס כסף בסבבים קודמים

אנגלית:
down round

***

הטלת בהלה, הפחדה:
טירוד נוף ביהולים (מלשון הפיוט)

***

גרימה לתחושת בהמיוּת, הקניית תכונות בהמה:
ביהום המין בסרטים פורנוגרפיים (בלועזית: דֶה-הוּמניזציה)

***

1. הבחנה מכוּוֶנת בין שני דברים דומים:
בידול התאומות על-ידי הלבשתן בבגדים שונים
2. דיפֵרֶנציאַציה; הפרדה לשם הדגשת השוני, התבדלות: בידול כלי הבשר מכלי החלב
3. (ביחסי עבודה) תופעה של היעדר הזדמנות שווה באיוש המשרות המועדפות, כגון על ידי קביעת קידום על פי גורמי שיוך ולא רק על פי גורמי הישג. (גם: אפליה)
4. (בארגון) תהליך שלפיו יחידות משנה בארגון מפתחים סגולות מיוחדות בתגובה לדרישות המוטלות על־ידי סביבת המשנה שלהם. ככל שההבדלים בין סגולות תת־היחידות גדולות יותר הבידול רב יותר
5. (בשיווק) האופן שבו נִתפסת הפירמה בעיני אוכלוסיית המטרה שלה, בהשוואה למתחרותיה העיקריות ולאור מיצובה בשוק
6. הרחקה, הפרשה: בידולם של היהודים בגיטאות
אנגלית: Differentiation, discrimination

***

ציפוי בבדיל - כיסוי בשכבת בדיל (כגון:
במַלחֵם)

***

אריג פשתן גס ופשוט שמשמש לתעשיית מַגָבות ועוד:
מגבות אלה עשׂוּיות מדָאוּלָס, ולא מכּוּתנה עדינה

אנגלית: dowlas

***

אַצה ממחלקת הצורניות, שתאיה יוצרים שרשרות. שכיחה בים ובמים מתוקים Biddulphia

***

1. [עח] מגוֹהָץ (סִפרוּתי)
2. [יב] נקי וּמסוּדר בּמַראֵהוּ החיצוני:
גלתה גהוצה לעדות עדי (מלשון הפיוט); איש גהוץ ומהודר

***

בזוי, מושמץ, נָזוּף:
לכן מת (סיסרא) מיתה גדופה, שמסרו בידי אישה (מדרש רבה במדבר ד)

***

1. דמוי גביע:
הבאתי לה זר פרחים גבוע
2. דמוי גבעה: שטח גבוּעַ וטרשי
3. מגובנן
4. מתרומם, כגון: תנועת גלי הים

***

גוסס, גווע:
סִפים, כלים, גווּעים מנועים (מלשון הפיוט)

***

כָּרוּת, קצוּץ, קטוּעַ:
ורמי הקומה גדעים (ישעיה י 33); העץ הגדוע עמד מיותם
אנגלית: hewed, cut down

***

***

בּיאה, בביטוי:
בָּאוּת כּוחַ [עח] נציגוּת, שליחוּת, ייפוי כוח

***

***

1. [תמ] מָלֵא מאוד, מָלֵא עַד אֶפס מקום:
מלא וגדוש קטורת (תמיד ה, ד); כשקומץ מכלי זה והלא גדוש הוא? (רש"י מנחות ז); החדר הגדוש באנשים התרוקן
2. [עח] שלם, מלא

***

1. [יב] (בדקדוק) שיש בו דָגֵש:
נָתַנּוּ - נון דגושה במקום נו"ן שנייה - נָתַנְנוּ (רש"י דברי הימים א' כט 14); במילה צִפּור האות פ"א דגושה
2. [עח] מוּדגש, מוּטעם: יש לִקרוא את השיר כדין, דגוש ומוטעם

***

מתוק כדבש:
דבוּשַת לִבּי, לאָן פנייך מועדות?

***

(קרי:
בּובֶּה מַישֶׂה) סיפורי סבתא; "סיפּוּרי בבא", רומן אבּירים שתוּרגם ליידיש במאה השש־עשרה בשם "בּבּא בּוּך". בימינו שם נוסף לסיפּוּרי בּדים (עממי): נמאס לי לשמוע את סיפורי הבאבע-מעשה שלך

***

זן של שעועית גינה. תרמיליו ארוכים וחסרי סיבים וזרעיו חומים. מוצאו:
ארצות־ הברית

***

תרופה הניתנת דרך הפה במחלת הסוּכּרת

***

1. [תמ] מוּקף גָדר:
למה הדבר דומה? לכרם גדור, שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו (תוספתא קדושין א יא); הילדים שיחקו בחצר הגדורה
2. [יב] (בהשאלה) מסוּיג, מִתבּדל, מוּפרָש: שבתחילה היו גדורים בעריות (רש"י במדבר ב, כה)
3. [יב] מוגדָר: יש מספרים בלתי גדורים ואי אפשר לעמוד על גדרן (שאלות ותשובות)

באנגלית: fenced

***

1. [יב] נכנע, מוּכֶּה (ספרותי)
2. [תנ] הָגוּי בדיבּוּר, נֶאמר, מדוּבּר (ההפך:
כָּתוּב): יש להבחין בין לשון ספרותית ובין לשון דבוּרה
3. [תנ] אמוּר, מנוסח, מנומק, כאמור בפסוק: "דָבָר דָבֻר על אָפְנָיו" (משלי כה, 11)

***

מין בקר שחום מסוג פר, הגדול במיני הבקר. אורכו עד שלושה מטרים וזנבו ארוך, קרניו כקרני הביזון, ויש בליטה בין כתפיו. חי בעדרים בהרים המיוערים של הודו, של בורמה ושל מלזיה Bos gaurus

***

גָחוּן, כָּפוּף, רָכוּן (ספרותי):
בשעת הבדיקה היה הרופא גהור מעל החולה

***