1. [תנ] יָרָק חריף ומדמיע - ממשפחת השושניים עשיר בּגָפרית ומשמיד חיידקים, משמש כתבלין חשוב במאכלים, בתבשילים ובסלטים (שמו המלא: בּצַל הגינה): וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים (במדבר יא 5); עלי בצלים ובני בצלים (עוקצים ב, ח); חביתה עם בצל
2. [עח] נֵצֶר המִתפַּתֵחַ באדמה, מוּרכָּב מגבעול קצָר ומֵעָלים בּשׂרָניים או מחֶלקי עלים; עטוּף עלים וגלָדים האוגרים מזון ומים ונמצאים בהם ניצנים, שמהם מתפתח בצל חדש מדי שנה: בצלים של נרקיסים
אנגלית: onion