_ פירוש

ראו: מנגב

***

ראו: מנבא

***

ראו: מנודנד

***

ראו: מנודנד

***

ראו: מנודנד

***

ראו: מנוון

***

ראו: מנודנד

***

ראו: מנוגן

***

ראו: מנוון

***

ראו: מנוגן

***

ראו: מנוון

***

ראו: מנוגן

***

ראו: מנוח

***

ראו: מנגח

***

ראו: מנוח

***

ראו: מנוחה

***

ראו: מנוח

***

ראו: מנגח

***

ראו: מנוח

***

ראו: מנגח

***

ראו: מנוחם

***

ראו: מנוחם

***

ראו: מנוחם

***

ראו: מנוחם

***

ראו: מנגח

***

ראו: מנוחש

***

ראו: מנוחש

***

ראו: מנוחש

***

ראו: מנוחש

***

ראו: מונה

***

ראו: מנווט

***

ראו: מנדט

***

בני מעלה מפמלייתו של האל המתייצבים ליד האל לעתים מזומנות

***

כינוי במגילות ים המלח (המגילות הגנוזות) ליראי ה', בייחוד לבני כת ים המלח עצמם ולשבטי ישראל, להבדילם מאויבי ישראל הנקראים "בני חושך": "בשוב גולת בני אור ממדבר העמים" (מגילת בני אור א, ג)

***

אוהבי ה' ומתנגדיהם החַטאים, כפי שנקראים במגילות הגנוזות

***

ראשי תיבות של בני תשע המידות שעלולים להיות מורדים ופושעים. בני אמה (או אימה), אנוסה (או שנואה), נידוי, תמורה, מריבה, שִכרוּת, גרוּשת הלב, ערבּוּביא וחצופה

***

1. הנפילים, דמויות מסֵפר בראשית שנשאו את בנות האדם והולידו את הענקים

2. מלאכים: ויבואו בני האלֹהים להתיצב על ה' (איוב א 6)

***

1. נכדים: בּנֵי בָנים הרֵי הֵם כּבָנים (יבמות סב)

2. (בהשאלה) צאצאים
אנגלית: grandchildren, descendants

***

מסדר יהודי עולמי שנוסד בארצות-הברית ב- 1843. עוסק בפעולות חינוכיות, הומניטריות ופילנטרופיות בקרב יהודים ברחבי העולם. מטרותיו לאחֵד את עם ישראל לעבודת הקודש בעניינים הקדושים והנעלים לעם ולארצו ולהגשים בחיי הפרט והציבור את עקרונות היהדות

***

פשוטי העם: וישלך את נבלתו אל קברי בני העם (ירמיה כו 23)

***

צעירים, נועַר

***

חברים מחֶברה אחת: דבני חבורה זריזין הן (שבת כ.)

***

תושבים בחלקי ארץ כנען השונים בתקופת האבות
בּנֵי יַעקֹב [תנ]
1. בני יעקב

2. (בני) עם ישראל

***

כּינוּי בּמגילות הגנוּזות לאויבֵי ישׂראל מהעַמים השונים: מלחמת בני אור בבני חושֶך

***

מאורעות, תַהפּוּכות גורל: ועֵת קמו בּנֵי יָמים להָרַע בָּגדוּ בֶּגֶד (מלשון הפיוט)

***

מי שנמנים עם בני אומנותו: משל לעבדו של מלך שעשה סעודה והזמין כל בני כנסיותיו, ולא הזמין רבו (איכה רבתי, פתיחתא)

***

קרביים; האיברים הפנימיים כולם או מקצתם, ובייחוד האיברים שהמאכל עובר בהם: שׂישׂוּ בני מעַי (בבא מציעא פג:)

***

בעלי יכולת בגרותית למחילה (או לוויתור), שמוּרשים למחול על נכסיהם, או להפקירם: יתמי דלאו בני מחילה (בבא מציעא קב:)

2. [עח] ראויים למחילה: התייחס אליו בסלחנות, כי הוא בן מחילה

***

כינוי לחכמי ארץ ישראל בפי בני ישיבות בָּבֶל

***

אנשים מעוּלים: ראיתי בני עלייה והן מועלין (סוכה מה:)

***

צבעים שבהיקותם בהירה יותר מאפור נייטרלי או אמצעי
בֶּן בַּיִת [תמ]
1. ידיד ומקורב, שרגיל לבקר (כאילו הוא גר באותו הבית): שאני כבן בית לפניך (תענית ג, ח)

2. כינוי לעבד בבית אדוניו: והנה בן בית יורש אותי (בראשית טו 3)

***

מלאכים: ובני עליון כּלכם (תהילים פב 6)

***

חניכי הנביאים (מלכים ב' ב 15)

***

נוער, צעירים (תהילים קכז 4); בני הנעורים הם חסרי דאגות מהותיות

***

בּניהם של הדור הרביעי

***

כינוי לניצוצות קלים הניתזים לכל עבר: ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה 7)

***

ראו: מנוכה

***

ראו: מנהיג

***

ראו: מונה

***

ראו: מנויד

***

ראו: מנגיד

***

ראו: מנבטה

***

ראו: מנהיג

***

ראו: מנגיד

***

ראו: מנהיגות

***

ראו: מנהיג

***

ראו: מנויד

***

ראו: מנגיד

***

(כתיב לא-תקני) ראה: גנֵבה

***

ראו: מנהיג

***

ראו: מנויד

***

ראו: מנגיד

***

ראה: אלוּנטית

***

ראו: מנוכה

***

ראו: מונה

***

ראו: מנווט

***

ראו: אומנות

***

ראו: מנויד

***

ראו: מנבטה

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: אומנות

***

ראו: מנדטורי

***

ראו: מנדטורי

***

ראו: מנדטורי

***

ראו: מנדטורי

***

ראו: מנביט

***

ראו: מנוי

***

ראו: מנביט

***

ראו: מנויד

***

1. [תנ] עשׂיית בתים, הקמת בִּניין, העמדת פרויֵקט וכד': והגִזרה והבִּנְיָה וקירותיה (יחזקאל מא, 13), היישוב עדיין בשלב הבנייה

2. [עח] עיצוּב, התקנה והפעלה של מִבנים ושל עצמים: בּניית ספינה, בניית מרכּז

3. [עח] הקמת בתים; המונח כולל את כלל עבודות ההכנה והביצוע הכרוכות בהקמת מבנה חדש עד לשלביו הסופיים.

4. [עח] בּיסוּס: השקענו מאמצים רבים בבנייתו של הארגון
אנגלית: building

***

ראו: מנויד

***