1. [תנ] קובֶץ (של דִברֵי סִפרוּת וכד'), בביטוי - בַּעלֵי אסוּפּות; אסופת שירים
2. [תנ] תלמידי חכמים, אנשי מדע, ראשי עדת החכמים: וכמַשׂמְרות נטועים בעלי אסֻפּות (קוהלת יב, 11); בעלי אסופות הם הלוקטים מספרים רבים (רבי אברהם אבן - עזרא קוהלת יב, 11)
3. [תמ] חבורה, קבוצה: תלמידי חכמים שיושבים אסופות אסופות (חגיגה ג:)
4. [עח] קולקציה של בגדים וכדומה