1. [תמ] שאינו יַציב בּדֵעותיו או בהִתנַהגוּתו, קל דעת, בעל תהפּוּכות:
אין אתם מאמינין לדבריכם, הפכפַּכין אתם! (מדרש רבה רות פתיחה); הוא הפכפך והחליף את דעותיו כמו שזיקית מחליפה צבעיה
אנגלית: fickle, unstable
.
2. [תנ] מהוּפּך, לא ישר, עקום, עקלקל:
הדרך הפַכפַּכה, ויש להיזהר בעיקוליה
אנגלית: crooked
.
3. [תנ] מעוּות, לא מוּסרי:
"הפכפּך דֶרֶך אִיש וָזָר וְזַךְ יָשָר פָּעֳלוֹ" (משלי כא, 8)
אנגלית: deformed
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה