1.[תמ] סוג של צמח רב-שנתי ממשפחת השׂפתניים, העשיר בּשמנים ריחניים שמפיקים מהם בושֶׂם. פרחיו ערוּכים בתפרחות צפוּפות כּעֵין השיבּולֶת וצבעם כחול, סגול או לילך; אחדים ממיניו מקובלים כצמחי נוי בגינות. נוהגים לייבש את עליו ולהחזיקם בשַׂקיקים בארונות בגדים לריח ולמניעת עש, וכשהם מושרים בשמן ובחומץ הם מקנים טעם מיוחד לתבשילים (גם: לֵבֶנדֶר): אין אוכלין אזוביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים (שבת יד, ג)
2. [עח] צבע שגונו משתנה סביב ארגמן חיוור
אנגלית: lavender