1. [עח] תקשורת למרחקים גדולים באמצעוּת רשתות תמסורת, כגון טלגרף, טלפון וכד' (בלועזית - טֵלֵקומוּניקַציה): חברת "בּזק" נותנת שירותי בזק בישראל;
2. [עח] ניצוץ, התנוצצות, פרץ אור פתאומי, דוגמת ברק: בזק חשמלי;
3. [עח] להבה הפורצת ומתפשטת מהר מאוד: בזק אש;
4. [תמ] חֶרס, צרור אבנים: מהו "בזק"? אבן נטל מן כל אחד ואחד מהם ובאבנים מנאן (תנחומא כי תישא מדרש על־שם המקום "בזק" בשמואל א' יא, 8)
אנגלית: telecommunication