1. [תמ] תנוּפה, הגבָּהָה, הרָמה (כגון של דֶגל לראש התורן או של יד לברכַּת שלום): "שטעונים (הביכורים) הנָפה שתי פעמים" (ספרי קכח); הנָפת הגרזן על העץ;
2. [תנ] ניפּוּי, טלטול בנָפה, העברה דרך נָפָה (גם בהשאלה): "לַהנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָוְא" (ישעיה ל, 28); הנָפת הקמח הכרחית בגלל התולעים המצויות בו