1. [תנ] יָדיד, רֵעַ
ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חבֵרים (שופטים כ, 11)
2. [עח] אחד מן החֶברָה, מִשתַיֵיך לאִרגוּן, לאגוּדה
חָבֵר במפלגה, חָבֵר כנסת
3. [תנ] עָמית, שותף לעבודה, ללימודים
הרבה למדתי מרבותי ומחַבֵירי יותר מרבותיי ומתלמידיי יותר מכולן (תענית ז.)
חָבֵר הוא לאיש מַשחית" (משלי כח, 24)
בעל התשובה הזדרז להתנתק מחבריו הוותיקים במצוות הרב
4. [יב] תלמיד חָכם, מלוּמד
קרא חכם מחכמי היהודים ושאל אותוֹ על אמונתו, אמר לוֹ החָבֵר (הכוזרי)
אנגלית: friend, member, colleague
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה