1. [תמ] אשה שמת בעלה בלי בנים וחלצה נעלו של אחי בעלה שמיאן לייבמה (לשׂאתה), ובכך היא מוּתרת להינשא לכל אדם אחר חוץ מן הכהן: אחיו של זה מיַיבֵּם חלוצתוֹ של זה (יבמות ב, ז)
2. [עח] ראשונה למפעל, לכבוש, להתנדבות
3. [עח] כינוי לצעירה שעלתה לארץ לעבדה ולבנותה: החלוּצות עסקו בכל עבודה בלי קשר להיותן נשים