1. [תמ] חָריץ: לא יגרור אדם את המיטה ואת הכיסא... מפני שהוא עושה חֶרֶץ (ירושלמי ביצה יג.)
2. [עח] חריץ או שֶסע - בייחוד קמט או קיפול עמוק בקליפת המוח (בלועזית - פִיסוּרָה)
3. [עח] ליקוי בפני שן עקב התחברות לא-שלמה של הזגוגית
4. [יב] החלטה, חריצה (של משפט): ובני נוף חרצו חֶרֶץ לאכל עניים מארץ (מלשון הפיוט); חֶרֶץ של שוממוֹת (רש"י דניאל ט 26)
5. [יב] (בהשאלה) הרס, כליה (בפיוטים): דָרַך קשתו וכילה בחֶרֶץ (מלשון הפיוט)