1. [תמ] חג בן שמונה ימים (מכ"ה בכסלו ואילך) לזכר חנוכת בית המקדש בימי החשמונאים ולזכר נס פך השמן. מדליקים בו נרות המוצבים בחנוכייה. בלילה הראשון נר אחד, ומוסיפים נר בכל יום: מעשה וגזרוּ תענית בַחנוּכּה בלוד (תוספתא תענית ב, ו); וימים אלו הם הנקראים חנוּכּה והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים (רמב"ם הלכות חנוכה ג, ג)
2. [תנ] חינוך, עריכת מסיבה או טקס לכבוד תחילת שימוש בבית או מפעל; הקדשת דבר לתפקידו: נשיא אחד ליום יקריבוּ את קרבנם לחנכַּת המזבח (במדבר ז, 11); שהיתה חנוּכַּת המזבח, ולא הקריבו כבש בבוקר (תוספתא מנחות ד, ד); לכן התנדבוּ בחנוּכַּת הבית תחלה (רש"י שמות לב, 27)
אנגלית: Hanukkah; inauguration