1. שיעור הצמיחה בפֵרות האילן הקובע שנת הפרי; עניינו: מעשרות, שביעית, ערלה, ביכורים: ציץ הוא חנַטַת הפרי, כשהפרח נופל (רש"י במדבר יז 23)
2. תחילת התהוות הפרי אחרי נשירתם של עלי הכותרת מן הפרח - מוגדר לענין מעשר (גם: חניטה): אתרוג אחד לקיטתו - למעשר ואחד חנָטה לשביעית (ראש השנה ט, י)