יהווה, יְהֹוָה השם י-ה-ו-ה הוא שמו הפרטי והאמִתי של אלוהי ישראל. שם זה מיוחד לישראל. טעם השם נרמז בכתוב: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה (שמות ג 14), כלומר השם במקורו הוא גוף שלישי עתיד של הפועל הוה, והוא רומז על ישותו הנצחית והמיוחדת במינה של ה' (ופירושו במפרשים: היה, הווֶה, ויהיה). מתקופה קדומה נהגו שלא לבטא את שם ה' ולומר במקומו "אדֹנָי" (שפירושו: אדון הכּול), וניקודו שאול ממנו; וכשבא השם אדונָי לפניו הריהו מנוקד כמו אֱלֹהִים יְהֹוִה: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה (ישעיה כח 15). הנוצרים שאים מנועים מלהשמיע אות השם המפורש הוגים יְהֹוָה, Jehovah, במלעיל, על פי הניקוד המקראי.
אנגלית: The explicit name of the God of the Jews