1. [תמ] עבֵרה חמורה ביותר, ומוטב להֵיהרג ולא לחטוא, מצב שבו אדם נדרש למסור את נפשו ולא לעבור עבירה (פסחים כה:) ההלכה מציינת שלוש עברות כאלה - עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים: הצו לגבַּיי הוא בחזקת יֵיהָרֵג ואַל יַעבור
2. [עח] (בהשאלה) יש לקיים את הדבר בכל מקרה, בדבקות ובעקשנות: צוואתו היא בחזקת ייהרג ואל יעבור וחייבים לקיימה; שמירה על מדינת ישראל דמוקרטית היא בחזקת ייהרג ואל יעבור
אנגלית: under no circumstances, get killed and don't sin