1. [תנ] שוחֵק גַרגְרֵי תבוּאה לקֶמח: קחי רֵחַיִים וטַחני קָמַח (ישעיהו מז 2); הכניסה לו שפחה אחת - לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת (כתובות ה, ה); בטחנת הקמח טוחנים את גרגרי החיטה
2. [עח] לועס: הוא טוחן את האוכל בשיניו
3. [תנ] מפורֵר דָבָר לפֵירוּרים קטנטנים: ויִקַח את העֵגֶל אשר עשו ויִשׂרֹף בּאֵש ויִטחַן עד אשר דָק (שמות לב 20); כבר לכבור בה חול, ריחיים לִטחון בה סממנין (ירושלמי שביעית ה, ט); הוא טחן את האבן עד שנשאר ממנה רק אבק
4. [תמ] משַפשֵף בחָזקה, שוחק: ובמוצאי-שבת נתן הקדוש-ברוך-הוא דעה באדם הראשון... והביא שתי אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור (פסחים נד)
5. [עח] ממהר ומבליע הגָיים בדיבור (עממי)
6. [עח] דן ודש במשהו שוב ושוב: טחן וטחן ולמעשה לא חידש דָבר (עממי) (תנו דעתכם להבדל בין תּוֹכֵן לבין טוֹחֵן)
אנגלית: grind, crush
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה