[כינוי רומז לרבים ולרבות] הללו, אלוּ (ריבוי של זה, זאת):1. לפני שמות-עצם בנסמך, כאמור בפסוק: "אלה תולדות השמים והארץ" (בראשית ב 4);
2. אחרי שמות עצם בכינויים, כאמור בפסוק: "למען שִתִי אֹתֹתַי אֵלֶה בקרבו" (שמות י, 1);
3. אחרי מילת "כָּל", כאמור בפסוק: "כל אלה בני יָקְטָן" (בראשית י, 29);
4. אחרי מספר, כאמור בפסוק: "שלֹשה אלה בני נֹח" (בראשית ט, 19);
5. במובן סתמי בִּמקום: "הדברים האלה", "האנשים האלה" וכד', כאמור בפסוק: "ולמי אֵלֶה לפָנֶיךָ" (בראשית לב, 18)
אנגלית: these