1. [תנ] דבר נכון ונאמן, הֶתאם של משפט אל עוּבדה בַּמציאוּת (ההפך: שֶקֶר): ואמת לא ידברו לִמדו לשונם דַבֶּר שקר (ירמיה ט, 4); העד נשבע להגיד את האמת; האיש נולד עם דמיון פורה וחוסר יכולת מולד לומר אמת
2. [עח] (בפילוסופיה) יחס של התאמה בין טענות
3. [עח] בדיוק, כך הדבר (עממי)
אנגלית: truth; right