1. (במוּזיקה) הגובה של טון מוּזיקָלי, התלוי בתדירות שלו (והרטיטות שעושה גוף כגון מֵיתר, המפיק אותו בשנייה אחת). ככל שמִספר הריטוטים רב יותר - הקול נמוך יותר ולהֵפך
2. (בתקשורת) השוני בתֶדר התנוּדה היַחסי של קול אדם, כשהשינוי תורם למשמעות הכוללת של הדיבּוּר. תנוּדות כאלה יכולות להיות חֵלק אינטֶגרָלי והכרחי למשמעוּתה (כמו בסינית) של מילה או מיועָד להבדיל במילה בעלת משמעויות אחדות (כמו בעברית)