ראה: מִתייוון (ג0.43) התייוונוּת, הִתְיַוְּנוּת [עח] [ש"ע; נ'; הִתיַיוונוּת-, הִתיַיוונוּיות, הִתיַיוונוּיות-, הִתיַיוונוּתו (שם הפעולה של מִתיַיוֵון)] (יון)
1.אימוּץ מִנהגי היוָונים בתקופת שלטון יוון במזרח התיכון (החל במאה הרביעית לפני הספירה)
2. (בהרחבה) הִתבּוללוּת בתרבּוּת זָרה: בזכות ההִתייוונוּת חשבו היהודים שיתקבלו בקהילות שחיו בהן