1. הַסִּגְנוֹן הַמּוֹדֶרְנִי; זרם באמנות של סוף המאה התשע־עשרה ותחילת המאה העשרים, שאופיין בדחיית המסורת ובנטייה רדיקלית לשפע חידושים נועזים: חידושים באופנה, בארכיטקטורה, בדקורציה, בדפוס הגרפי ובאומנות על כל שטחיה; על סגנון אומנות זה נמנים זרמים כמו אימפרסיוניזם, קוביזם, סוריאליזם, אקספרסיוניזם ואומנות מופשטת
2. (בנצרות) תנועה בקרב תיאולוגים קתוליים בכמה ארצות בשלהי המאה התשע־עשׂרה שביקשה ליישב את התפיסה הקתולית המסורתית עם המגמות הפילוסופיות והמדעיות המודרניות ולהתאמתה להישגי התקופה ולצרכיה
3. (בהכללה) שם כולל לרעיונות, למגמות ולמנהגים שהם לפי הזמן החדש: המגמה מתייחסת לאופנה החדשה, ולכל תחומי החיים, בתעשייה, באמנות, ספרות ואפילו בסדר החברתי כשהם נעשים מיושנים
אנגלית: Modernism