(כתיב על-פי-רוב: הִוא)
1. כינוי לנסתרת, כאמור בפסוק: "היא נתנה לי מן העץ" (בראשית ג, 12)
2. להדגשה או לרמז אל שם קודם, כאמור בפסוק: "הִיא הָעֹלָה על מוֹקְדָה" (ויקרא ו, 2)
3. כאוגד במשפט - להסבר או לזיהוי, כאמור בפסוק: "אל עֵין משפט היא קָדֵש" (בראשית יד, 7)
4. כתמורה לנושא לשם הדגשתו או כדי להוסיף נושא נוסף (-"היא ו־...") כאמור בפסוק: "וְצִלָּה גם הִיא יָלְדָה" (בראשית, ד, 22)
הַהִיא כינוי רומז לנסתרת, כאמור בפסוק: "וּזְהַב הארץ הַהִיא טוב" (בראשית, ב, 12)