_ פירוש

ראה: הילוּלים

***

ראה: אימוּץ

***

ראה: מְאַלֵּף

***

ראה: מְאַלֵּץ

***

ראה: מְאַמֵּץ

***

ראה: אימֵר

***

ראה: מוּלָד

***

שם נהר על-יד שוּשָן הבירה בארץ פָּרַס ומָדַי, כאמור בפסוק: "וָאֶרְאֶה בֶּחָזוֹן וַיְהי בִּרְאֹתִי וַאני בְּשוּשַן... וַאני הָיִיתי עַל אוּבַל אוּלָי" (דניאל ח, 2). על נהר זה ראה דניאל את החיזיון של האַיִל וצפיר העִזים. האַיִל רמז על מלכי מדי ופרס, והצפיר רמז על מלך יוון

***

ראה: מוּסָב

***

ראה: מוּעָד

***

ראה: מוּצָב

***

ראה: מוּצָג

***

ראה: מוּצָע

***

ראה: מוּפָר

***

ראה: מוּצָר

***

שם מקום נודע בזהב הטוב שהיה מצוי בו (ואולי הוא בארץ אופיר ששם הוא מקור הזהב), כאמור בפסוק: "כסף... מתרשיש יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז" (ירמיה י, 9); ישנם הגורסים כי השם מציין את איכות הזהב ולא את מקום כרייתו

***

הוּבא, הוּכנס, כאמור בפסוק: "וכעַן הֻעַלוּ קדמי חכּימַיא" (דניאל ה, 15)

***

ראה: מוּשָב

***

ראה: מוּתָל

***

חומה, כאמור בפסוק: "ואֻשַּׁרְנָא דְנָה לשַכְלָלָה" (עזרא ה, 3,9)

***

ראה: מוּשָׁת

***

עיר בנחלת שבט אפריים שנבנתה בידי שארה בת בְּרִיעָה בן שוּתֶלַח בן אפריים בן יוסף, כאמור בפסוק: "ובִתּוֹ שֶארָה וַתִּבֶן... וְאֶת אֻזֵן שֶארָה" (דברי הימים ז, 24). לדעת הגר"א מווילנא ז"ל היא הייתה בת אפריים). כיום מזוהה המקום עם בית סירא כחמישה ק"מ ממערב לבית חורון

***

אבי פָּלָל, שהיה עִם משפצי חומת ירושלים בימי נחמיה, כאמור בפסוק: "פָלָל בן אוּזַי מנגד המקצוֹעַ" (נחמיה ג, 25). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה

***

עיר עתיקה מאוד בדרום ארם נהריים, מולדתו של אברהם, כאמור בפסוק: "בארץ מוֹלַדְתו בְּאוּר כַּשְׂדִים" (בראשית יא, 28). העיר מזוהה עם תל מוּקַיַאר הנמצא סמוך לגדה הימנית של נהר הפְּרָת. הייתה מרכז שלטוני, תרבותי ואלילי חשוב בתקופת ממלכת שוּמֶר. שם הושלך אברהם אבינו לכבשן האש עֵקב אמונתו בקב"ה. הוא ניצל בנס והקב"ה אמר לו: "אני ה' אשר הוצאתיך מאוּר כשדים" (בראשית טז, 7), ומכאן משמעות שם המקום: "אוּר" - הוא אש. מעשה זה הוא הראשון מבין עשרה ניסיונות שנתנסה בהם אברהם בידי ה'. יש מפרשים שמקור השֵם הוא על־ שם האש שהיתה אלילם של תושבי המקום. לפי פֵירוש אחר, משמעות "אוּר" הוא "בּקעה" (מלשון מאוּרה), ואם כן היא בקעת הכשׂדים

***

ראה: מוּרָד

***

1. בן תַחַת בן אַסיר, מבני קהת בן לוי, שהיה שׂר בימי דויד, כאמור בפסוק: "לבני קְהָת אוּרִיאֵל הַשָׂר" (דברי הימים א' טו, 5). עזר בהעברת המשכן מבית עובד אדום לירושלים. תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה

2. תושב גבעה, אבי מיכָיָהוּ אשת רחבעם ואמוֹ של המלך אבִייָם ממלכי יהודה, כאמור בפסוק: "ושֵם אמו מִיכָיָהוּ בת אוּריאֵל" (דברי הימים ב' יג, 2). תקופתו: המאה האחת-עשרה לפני הספירה

***

ראה: אוּרייה

***

ראה: אוּרִייָהוּ

***

אוּרווה, כאמור בפסוק: "אַרְבַּעַת אלָפִים אֻרְיוֹת סוּסים" (דברי הימים ב' ט, 25)

***

ראה: מוּקָד

***

ראה: מוּקָע

***

ראו: מֵסִיךְ

***

ראה: מַסְכִּיל

***

ראה: מֵסִיף

***

ראה: מַסְפֶּה

***

ראה: מִסְתוֹלֵל

***

ראה: מִסְתַּפֵּחַ

***

ראה: מִסְתַתֵּר

***

ראה: מַסְתִּיר

***

ראה: מִסְתַּבֵּל

***

מלך אָשוּר, בנו של סַנחֵריב, כאמור בפסוק: "וימלֹך אַסַרְחדוֹן בְּנו תחתיו" (מלכים ב יט, 37). מָלַך ב-680 - 669 לפני הספירה. המשיך במדיניוּת אביו להנדיד אוכלוסיות מאזור לאזור בממלכתו שהגיעה עד למצריים

***

נֵדר שלא לעשות משהו: וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת-נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ (במדבר ל, 5)

***

איסוּר, צַו לא לעשׂות: הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ דִּי כָל-אֱנָשׁ (דניאל ו, 13)

***

ראה: נוֹסֵךְ, מַסִּיךְ

***

ראה: מַסִּיעַ

***

ראה: מְאַסֵּף

***

ראה: מְהַסֶּה

***

צורה מליצית של "אוסֵר" ( = קושֵר) בפסוק: "אֹסְרִי לגֶפֶן עירֹה" (בראשית מט, 11)

***

ראה: מַפְגִיעַ

***

ראה: מַצְבִּיא

***

ראה: מַצְבֶּה

***

ראה: מֵפֵחַ

***

להדגשה, בשאלה, בציווּיים וכד', כאמור בפסוק: "ואיֵה אֵפוֹ תִּקְוָתי" (איוב יז, 15) ואֵפוא, כאמור בפסוק: "וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעשה" (בראשית כז, 37)

***

ראה: מִצְטַיֵיד

***

ראה: מצטייר

***

ראה: מֵעִיף

***

ראה: מֵעִיז

***

ראה: מֵעִיר

***

ראה: מֵעִיק

***

(דברים כח, 59) ראה: פלה

***

ראה: מַפְלֶה

***

ראה: מַצְעִיק

***

ראה: מַפְתֶה

***

ראה: מְעִזָה

***

ראה: מַצְנִיעַ

***

ראה: מֵפֵר, מֵפִיר

***

ראה: מַפְקִיד

***

ראה: אֵפוד (ג0.53)אָפַד ראה: אוֹפֵד (ג0.53)אפדָּה ראה: אפוּדה (ג0.53)אַפֶּדֶן [ז'] (ג0.53)מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "וְיִטע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים" (דניאל יא, 45) ופירושה: היכל, אולם (ג0.53)למלך פרס היה אַפֶּדֶן שהיה אולם עמודים מפואר מאוד ששימש לקבלות פנים ולטקסים. האַפֶּדֶן המוּזכּר בספר דניאל היה אוהל מפואר שבו קיבּלו המלכים ההלניסטים את אורחיהם בעת מסעיהם (ג0.53)אֵפָה ראה: אֵיפָה (ג0.53)אֹפֶה ראה: אופֶה

***

ראה: נצה

***

ראה: מַפִּיחַ

***

ראה: מַצִּיעַ

***

ראה: מַצֶּה

***

ראה: גועה

***

ראה: אופיר

***

שם של עץ שממנו בנה נוח את תיבתו, כאמור בפסוק: "עשה לך תֵבַת עצֵי גֹפֶר" (בראשית, ו, 14). לפי תרגום השבעים והוולגטה הוא עץ מרובע מהוקצע, לפי התרגום הארמי והתלמוד הוא אחד ממיני הארזים החסונים. יש המזהים אותו עם עץ הברוש של ימינו

***

אש שלא נטלה מהמזבח (ויקרא י 1)

***

ראה: מִתְגּוֹלֵל

***

ראה: מִתְאוֹשֵׁשׁ

***

ראה: מִתְגַבֵּר

***

ראה: מִתְוַודֵעַ

***

ראה: מִתאַוֶוה

***

ראה: מִתְהַלֵּל הִתְוַדָּה ראה: מִתְוַודֶה

***

ראה: מִתְגַנֵּב

***

ראה: מִתְאַנֶּה

***

ראה: מַתְוֶוה

***

ראה: מִתְבָּהַל

***

ראה: מידַבֵּר

***

ראה: מידַדֶּה

***

ראה: מידַחֶה

***

ראה: מידַכֵּא

***

ראה: מִתגַּלְגֵּל

***

ראה: ות">מִתְגַּלֶּה הִתְגַּלּוּת, ות אלוהים מונח המציין את התגלות האל">הִתְגַּלּוּת אלוֹהִים מונח המציין את התגלות האל, וע ואם עלידי מעשה. רעיון התגלות האל הוא רעיון מרכזי בדת ישראל. שלושת האבות רואים את האל">אִם על-ידי אירוע ואם על־ידי מעשה. רעיון התגלות האל הוא רעיון מרכזי בדת ישׂראל. שלושת האבות רואים את האל, ובמעמד הר סיני התגלה אלוהים לכל עמו ונתן להם את התורה. לאל אין דמות וצורה ומכאן עולה בעיית משמעות ההתגלות. זקני ישראל רואים את אלוהי ישראל (שמות כד">ובמעמד הר סיני התגלה אלוהים לכל עמו ונתן להם את התורה. לאל אין דמות וצורה ומכאן עולה בעיית משמעות ההתגלות. זקני ישׂראל רואים את אלוהי ישׂראל (שמות כד, 10; ישעיה, ו, 1; יחזקאל פרק א'). בכמה מסיפּוּרי ההתגלות מופיע מלאך שהוא שליח האל, כגון בשמות כג, 21, וכן בסיפּוּר מנוח ואשתו (שופטים יג, 22). סוג מיוחד של התגלות היא הופעתו בעתיד של האל, ביום ה', כשהוא מלא הוד והדר ובא לחולל נפלאות וישועות לעיני כל העולם

***

ראה: מִתְבָּאֵשׁ

***

ראה: מִתְגָּעֵש

***

ראה: מִתְחַטֵּא

***

ראה: מִתְחַלְחֵל

***

ראה: מִתְחַלֶּה

***

מדבּיק, מגיע עַד (גם בהשאלה), כאמור בפסוק: "הַשֵֹג תַּשִיג וְהַצֵּל תַּצִּיל" (שמואל א, ל, 8)
מַשׂיגה יָדוֹ יש ביכולתו, כאמור בפסוק: "אוֹ הִשִיגה יָדוֹ וְנִגְאָל" (ויקרא כה, 49)
מַשׂיג גבוּל מסיג, גובל שֶטַח אדמה, מזיז, כאמור בפסוק: "גְּבלוֹת יַשִיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ" (איוב כד, 2)

***

ראה: מתייחשׂ

***

ראה: מתיילד

***