_ פירוש

ראה: לבוּש

***

ראה: מבוּשים

***

ראה: מבוּזָז

***

מריבות, סכסוכים, קטטות: "ומשַלֵּחַ מְדָנִים בין אחים" (משלי ו, 19); שׂנאָה תעֹרֵר מדָנים (משלי י 12)
אנגלית: quarrel

***

היא העיר לוֹ-דְבָר, כאמור בפסוק: "וממחנַיִם עד גבוּל לִדְבִר" (יהושוע, יג, 26). (ראה: לא דְבָר)

***

מעין משוֹר בעל לַהַב משוּנן היטב ששימש לניסור אבנים ולסיתות: בנים יקרֹת כּמִדות גזית, מגֹרָרוֹת בַּמְגֵרה מִבַּיִת וּמחוּץ" (מלכים א' ז, 9)
אנגלית: Serrated blade saw

***

ראה: מהורה

***

ראה: מבורָך

***

ראה: מאורָשׂ

***

ראה: מדוּקָר

***

ראה: מְלַבֵּב

***

ראה: מַד

***

ראה: מידין

***

1. מפני שאֵין, כאמור בפסוק: "מבלי יְכֹלת ה' לַהבִיאם" (דברים ט, 28)

2. בּלֹא, כאמור בפסוק: "מבלי הִשאיר לוֹ כֹּל" (דברים כח 55)

***

מחוּבּר בּחָזקה, כאמור בפסוק: "בצֶקֶת עָפָר.. וּרְגָבִים יְדבָּקוּ, (איוב לח, 38)

***

ראו: מְמַגֵר

***

ראה: מידַבֵּר

***

ראה: מידַחֶה מַדְחֵפָה, מַדְחֵפֹת [נ'] (דחף) מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "איש חָמָס... יְצוּדֶנוּ לְמַדְחֵפֹת" (תהילים, קמ, 12) ופירושה:
1. מכשול; או:

2. שטח גדור שבו מלכודות וחפירות ולשם מכוונים הציידים את בעלי החיים מָדַי(sup)1 (/sup) [שפ"ז] 1. בן יפת ואחי יוון, כאמור בפסוק: "בני יפת... וּמָדַי וְיָוָן" (בראשית י, 2)

***

בצד הפנימי של-, כאמור בפסוק: "ויבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר" (מלכים א' ו, 16)

***

1. בִּפנים, בתוך, כאמור בפסוק: "מִבַּיִת ומחוץ תְצַפֶּנוּ" (שמות כח, 11)

2. מִבִּפְנִים: מבית לפרוכת (במדבר יח, 7); וְכָפַרְתָּ אתָה מִבַּית וּמִחוּץ (בראשית ו, 14)

3. על הגוף, מתחת ללבוש העליון, כאמור בפסוק: "אל עבר האפוד ביתה" (שמות כח, 26)

4. בתוך עיר שהושת עליה מצור, כאמור בפסוק: "מִן המִלוֹא וָבָיְתָה" (שמואל ב' ה, 9)

אנגלית: within, from within

***

ראה: מידַּכֵּא

***

נולד או נועד כִּבכור, כאמור בפסוק: "אַךְ בּכוֹר אשר יְבכּר לה'" (ויקרא כז, 26)

***

שבט מבני דדן צאצאיהם של אברהם וקטוּרה, כאמור בפסוק: "אַשׁוּרים וּלְטוּשִים וּלְאמִּים" (בראשית כה, 3). תקופתם: המאה השש-עשרה לפני הספירה. יש מפרשים שאשורים וּלטוּשים ולאוּמים הם מעמדות או מקצועות. לפי זה אשוּרים הם עובדי האדמה, לטוּשים הם חרשי המתכת וּלאמִּים הם הנודדים למחצה

***

דבר שנָדוֹש, רָמוּס, כאמור בפסוק: "מְדשָתִי וּבן גָרְנִי" (ישעיה, כא, 10)

***

אשכים, ערווה, אֵיברֵי המין: וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו (דברים כה, 11)

אנגלית: pudendum

***

ראה: מאוּסָף

***

ראה: מאוּסָר

***

כָּבֶה, כאמור בפסוק: "דֹעכוּ כְּאֵש קוֹצִים" (תהילים, קיח, 12)

***

ראה: מדוּשה

***

ראה: מְדוּשָה

***

דווי, כאב, מחלות, פגעים, כאמור בפסוק: "והשיב את כל מַדְוֵה מצרים" (דברים כח, 60)

***

מַדים, מלבוּשים עליונים, בגדים, כאמור בפסוק: "וַיִכרֹת את מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי" (שמואל ב', י, 4)

***

לפעול בזדון, כאמור בפסוק: "ורוּחהּ תִקפַח להזָדָה" (דניאל ה, 20)

***

ראה: הָמַם, הֵהֵם

***

ראה: מְהַנְזִיק

***

מוּמת: "אם כְּהֶרֶג הרגָיו הרָג" (ישעיה כז, 7)

***

ראה: מָגוּר מַגְרִיס [פ'] (גרס) משַבֵּר לרסיסים, כאמור בפסוק: "וַיגְרֵס בחָצָץ שִינָּו" (איכה, ג, 16) מְגָרֵם [ז'] (גרם) אוכל עצמות, כאמור בפסוק: "יֹאכַל... וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם" (במדבר כד, 8) מְגָרֵעַ [פ'] (גרע) מֵסיר, כאמור בפסוק: "כי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם" (איוב לו, 27)(טט) (ט4) מִגְרַעַת, מִגְרעוֹת [נ"ר] (גרע) שקעים, מדרגות לאורך הקיר שנוצרו על־ידי גריעה מעובי הקיר והגדלת השטח הבנוי מקומה לקומה, כאמור בפסוק: "כי מגרעות נתן לַבּית סביב" (מלכים א' ו, 6) מֶגְרָפָה, מֶגְרָפֹת [נ"ר] (גרף) גוש עפר, אדמה שנגרפת, כאמור בפסוק: "עָבשוּ פרדוֹת תחת מֶגְרְפֹתֵיהֵם" (יואל א, 17) מְגֹרָר ראה: מגורָר

***

נחשולי מים, כאמור בפסוק: "לכל זעקת חבליך ירעשו מגרֹשוֹת" (יחזקאל כז, 28). ויש מפרשים: מִגרָשים, חופֵי הים, שדות מִרעֶה

***

ראה: מדוּרה

***

ראה: קצע

***

משחיז, מחדד: "ברזל בבַרְזֶל יָחַד" (משלי כז, 17)

***

ראה: אַחְלָב

***

ראה: מְלַחֵךְ

***

מֵמית: "חֹלְלָה יָדוֹ נָחָש בָּרִחַ" (איוב כו, 13)

***

מוּמָת: "והוא מְחֹלָל מפשָעֵינוּ..." (ישעיה נג, 5)

***

מתוֹשבי אָבֵל מְחוֹלָה, כאמור בפסוק: "נִתנה לעַדריאל המחֹלָתי לאִשה" (שמואל א' יח, 19)

***

משתה, סעודת רעים: "עבַד לְחֵם רַב לרברבנוהי" (דניאל ה, 1)
אנגלית: feast

***

בנו של עִירָד נכדו של קין ואבי מתושאל, כאמור בפסוק: "וְעִירָד יָלַד את מְחוּיָאֵל" (בראשית ד, 18)

***

חכם ביותר, כאמור בפסוק: חוֹבֵר חֲבָרִים מְחֻכָּם (תהילים נח, 6)

***

ראה: מחוּבָּש

***

ראה: מחילה

***

ראה: מחיתה

***

ראה: מְלַחֵשׁ

***

1. [חיבּלה] הָרתה (אישה): שָמָה חִבּלה יְלָדָתְךָ (שיר השירים ח, 5)

2. (בהשאלה) הוגֶה, זומֵם: יְחַבֶּל אָוֶן והָרָה עָמָל ויָלַד שָקֶר (תהילים ז, 15)
אנגלית: become pregnant; contemplating

***

מלַמֵד חָכמה, כאמור בפסוק: "וּמֵעוֹף השמַיִם יְחַכְּמֵנוּ" (איוב לה, 11)

***

מִתאַוֶוה: "בצִילוֹ חִמַּדְתִּי וישבתי" (שיר השירים, ב, 3)
אנגלית: lust, yearn

***

מעביר, מחליף, כאמור בפסוק: "וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שמלֹתָיו" (בראשית מא, 14)
אנגלית: change

***

מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "וחִמֵּש את ארץ מצרַיִם" (בראשית מא, 34). פירושיה האפשריים הם: א. מצַיֵיד (במזון, בנֶשֶק); או: ב. מחלק לחמישה חלקים; או: ג. מטיל מס החומֶש; או: ד. מזָרֵז

***

מחָרֵף, מגַנֶה, כאמור בפסוק: "פֶּן יְחַסֶּדְך שֹמֵעַ" (משלי כה, 10)

***

מַמעיט, כאמור בפסוק: "ומחַסֵּר את נפשִי מִטוֹבה" (קהלת ד, 8)

***

מכַסֶה, מטַפֵּל, כאמור בפסוק: "וַיְחַפְּאוּ בְּנֵי ישׂראל דברים אשר לא כֵן על ה'" (מלכים ב' יז, 9)

***

1. [תנ] מחלקים, מפרידים (עדרי צאן), כאמור בפסוק: "מקוֹל מחצצים בין משאבִים" (שופטים ה, 11)

2. [עח] מפזר חצץ: הטרקטור חיצץ את השטח

***

ראה: מְחַצֵּץ

***

[צורת מִשנֶה של "חִנֵן"]: מרַחֵם, מצטער על סבל שנגרם
לא תְחָנֵּם (דברים ז', 2); השָכַח חַנּוֹת אֵל אִם קפץ באף רחמיו (תהילים עז, 10)
אנגלית: pity, mercy

***

מבַקֵר, בּודֵק, חוקר היטב, כאמור בפסוק: "ואִזֵן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָלִים הַרְבֵּה" (קוהלת יב, 9)

***

ראה: לחוּם

***

ראה: לְחוּם

***

ראה: מחולתי

***

ראה: מחוּלֶה

***

ראה: מחוּצָץ

***

מתכשיטי הנשים, מחרוזות של קונכיות שנחשבות כקמיעות, כאמור בפסוק: "וּבָתֵּי הנפש והלְחָשִים" (ישעיה ג, 20)

***

ראה: מחוּשָק

***

מגַדף, מקַלל, מנאֵץ: אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ (ישעיה לז 23), כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה (שמואל א' יז, 25)
אנגלית: curse

***

מקריב, מקריב עצמו: זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת (שופטים ה 18)
אנגלית: sacrifice

***

ראה: מחורָב

***

נולד: מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ (ישעיה סו, 8)

***

ראה: מחוּספּס(טט)

***

מזיק, גורם רעה, כאמור בפסוק: "ומהנְזְקת מַלכין ומדִנָן" (עזרא ד, 15)

***

ראה: מחוּקָק

***

ראה: לֹא דְבָר

***

ראה: יַרְקוֹן

***

1. מַקֵל, חתיכה מוארכת של עץ או של מַתֶכת, קורה: "ונתנו על המוֹט" (במדבר, ד, 10). (ראה גם: מוֹטָה);

2. מכשיר שמשני צדדיו מוטות וּבַד באמצע להעברת חפצים בידי שני אנשים: "ויִשָׂאהו בַמוט בִּשְׁנָים" (במדבר יג, 23)
אנגלית: stick

***

כינוי סתמי לאדם להבּעת שאלה או תמיהה הבא על־פי־רוב במשפט שאלה בהוראות האלה:
1. בראש המשפט - כנושׂא: "מִי שָׂם פֶּה לָאדם" (שמות ד, 11)

2. אחרי שֵם או מילת-יחס - כמוּשׂא: "בַּת מִי אַתְּ" (בראשית כד, 23)

3. זה אשר, האיש ש-: "מי האיש החפץ חיים" (תהילים לד, 13)

4. האמנם?, האם?: "מִי יָקוּם יעקֹב" (עמוס ז, 2)

***

ראה: מֵיטיב

***

עיר מבצר כנענית בנחלתו של שבט מנשה: "בתענַך על מֵי מְגִדּוֹ (שופטים ה, 19), כמספַּד הדַדְרִמּוֹן בבקעַת מְגִדּוֹן (זכריה יב, 11). העיר חָלְשה על המעבר הצר בדרומו של עמק יזרעאל ועל דרך הים העתיקה שהוליכה ממצרים לארץ ישראל, לסוריה ולארצות הפרת והחידקל. מזוהה עם תל אל־מְתַסַלֶם

אנגלית: Megiddo

***

ראה: ממודד

***

מפּני-, מן-: "וַיָפֹזוּ... מִידֵי אביר יעקֹב" (בראשית מט 24)

***

ניקיון, טהרה, כאמור בפסוק: "השבת מִטהָרו" (תהילים פט, 45)

***

(ישעיה יד, 19) ראה: מוֹגֶה מוֹגִיעַ [פ'] (יגע) מַלאֶה, מטריח, כאמור בפסוק: "ולא הוֹגַעְתִיך בלבונה" (ישעיה מג 23)

***

אחד משבעים הזקנים שסייעו למשה במדבר. הוא ואלדד התנבאו במחנה, כאמור בפסוק: "שם האחד אלדָד... השני מֵידָד" (במדבר יא, 26). תקופתו: המאה השלוש־עשרה לפני הספירה

***

ראה: שְׂדֵה מוֹאָב

***

המתיַיחס על עַם מוֹאָב, כאמור בפסוק: "לא יָבֹא עַמּוני ומואָבי בִּקהל ה'" (דברים כג, 4)

***

ראו: מכוּבָּד

***

חישוק, חיבור, סגר:
״מִכלות זהב״ (דברי הימים ב, ז, 21)
טנגלית: hoop

***

ראה: מִכְלָאָה

***

1. [תנ] מקום מגודר לצֹאן, כאמור בפסוק: "ויקָחֵהוּ מִמִכְלְאוֹת צֹאן" (תהילים עח, 70)

2. [עח] מָקום גדוּר לכליאה ארעית של אנשים (גם: מַחנֵה הֶסגֵר)

3. [עח] מָקום גדוּר לבעלי חיים: את החתולים כלאו במכלאה
אנגלית: corral

***

עיר בנחלתו של שבט בִּניָימין מצפון לירושלים: "אנשי מכמס מאה עשרים ושנים" (עזרא ב, 27); "ופלשתים נאסָפים מכמָשׂ" (שמואל א' יג, 11). כיום מחְ'מאס, השוכנת בגבולו של מדבר יהודה כשבעה ק"מ דרומית-מזרחית לבית אל

***

ראה: מִכְמָס

***

שבט מבני דדן מצאצאיהם של אברהם וקטורה, כאמור בפסוק: "ובני דְדָן היו אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִים" (בראשית כה, 3). תקופתם: המאה השש- עשרה לפני הספירה. יש הרואים ב"אשורִים ולטוּשִים ולאמִים" שמות של מעמדות או מקצועות, ולפי זה - לטוּשִים הם לוטְשִים (לוטשי המחנה, חרשי מתכת), כאמור בפסוק: "תובל קין לֹטֵש כל חרש נחושת וברזל" (בראשית ד, 22)

***

רשת: "יְגֹרֵהוּ בחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ במִכְמַרתוֹ" (חבקוק א, 15)
ראו: מִכמורֶת

***