1. [תנ] מי שבא לביקור, הֵלֶך, עובר אורַח: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הָאִישׁ הָאֹרֵחַ בִּרְחֹב הָעִיר וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבוֹא (שופטים יט, 17); מי שזימן אצלו אורחים (ביצה ה): האורחים הוזמנו להישאר ללון בביתנו; בתום הארוחה אמא ליד הכיור שוטפת כלים בכפפות גומי ומתעלמת מהאורחים שהזמינה;
2. [תנ] מִתאַכסן: לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן (ירמיה יד, 8); אורח ללילה
3. [עח] מי שמבקר בשטח לא לו (כגון ארץ, מחוז) ביָזמתו או לפי הזמנת מדינה זרה: השיירה של הנשיא האורח הייתה מלווה ברכבי הסחה וסירנות מהבהבות
אנגלית: visitor, guest
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![אורַח (כַּ)נָשים .1 [תנ]](assets/images.lib/0_00213100_1602454848_225292031.jpg)
טעות \ הערה