_ פירוש

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

1.[יב] מוּרכּב מֵאוויר:
שהמלאכים יתלבשו בגופים אוויריים (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] קיים בָּאוויר, נע דרכּו או מרחף בּו: חלקיקי האבק אוויריים ומתעופפים באוויר כל הזמן
3. [עח] (בּהשאלה) נטוּל ממשוּת (ספרותי)
4. [יב] דומֶה לַאוויר: עצם רוחני אווירי (חובות הלבבות)
5. [עח] פועל או מופעל על-גבי כבלים או פסים עיליים
6. [עח] של טיסה או של כלי טיס או נועד לשימוש או לפעולה מכלי טיס או נגדם או באמצעותם: מפגן אווירי

***

1. [עח] יחידת כֶּסף קטנה, מאית השֶקל החָדש:
המוצר עולה שקל ועשרים אגורות (להרחבה ראה מעות)
2. [תנ] יחידת משקל קטנה קדוּמה של כֶּסף: יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף (שמואל א' ב 36)
3. גֵרָה (בהשמטת א'), מָעָה, פרוטה, יחידת משקל קטנה של כסף ששימשה לתשלום, כאמור בפסוק: "להשתחוות לאגורת כסף" (שמואל א' ב, 36); יש מפרשים שנקראת כך על שֵם שאוגרים אותה פרוטה לפרוטה
4. יחידת מידה למשקל ולמסה השווה לעשרים וארבע גריין ובשיטה המטרית לכ-1,5552. גרם
אנגלית: pennyweight, small coin

***

***

***

***

***

1. [תמ] קול או צליל לא ברורים, הֵד:
התוקע לתוך הבור... אם קול שופר שמע - יצא ואם קול הבָרה שמע - לא יצא (ראש השנה ג, ז); לא היו ישנין כל הלילה, כדי שישמע כוהן גדול קול הבָרה, ולא תהא שֵינה חוטפתו (יומא יט)
2. [יב] (בדקדוק) יחידת הגִייה המוּרכֶּבֶת מעיצוּר וּתנוּעה אחריו (הבָרה פּתוּחה) או מעיצור, ותנועה ועיצור (הבָרה סגוּרה) (בלועזית: פוֹנֵמה): נָטַע - שם דבר הוא וטעם הבָרָתו למעלה בַּנון (רש"י, איוב יד 9); בהכתבה המורה הקפיד להדגיש כל הברה והברה
3. [עח] מִבטא, הגייה: חברתי מדברת בהבָרה אשכנזית
אנגלית: syllable; accent

***

(על יסוד בבא בתרא קנח:
) השוהה והיושב בארץ ישראל מוסיף חָכמה

***

צמח רב-שנתי שָׂעיר ממשפחת הסוככיים. גדֵל בערבות או בבָתות ברוב חלקי הארץ. בעל תפוצה מערב אירנו טורנית Malabaila Secacul

***

(הדר גרימה לדבר שהתקיים שוב ושוב

***

אוויר, בַּבּיטוּי:
אווירָא דאַרעָא - האוויר של אֶרץ ישׂראל (מַחכּים, מַבריא וכד') (בבא בתרא קנח)

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

יֶדע ויכולת להפעיל כלי טיס או לפעול במסגרת צוות אוויר

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

חיידק הניזון מן האוִויר

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

תורת הטיסה באווירונים למיניהם (גם:
אווירונוּת) (בלועזית: אווירונוטיקה)

***

***

***

1. (התעמלות) שנועדה או דורשת להגביר את שאיפת האוויר לריאות (בלועזית:
אֵרובּית)
2. הזקוּק לַאוויר לשֵם קִיוּמו והִתרבּוּתו: אורגניזם אווירני (בלועזית: אֵרובּי)

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

הרגשה וּמצב רוּחַ של עצבוּת, דיכּאון, יגון, דִכדוּך נֶפש
אנגלית:
Atmosphere of grief

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***