דאב
שורש של הערכים דאָבה, דַאבה, דאָבון, דואֵב, הַדאָבה, מַדאיב, מוּדאָב <דאב> (במשמעות כאב וצער)
גוב כּבָלים [עח]
תא תת-קרקעי, המצוי בנתיב קו חשמלי אחד או יותר, ומאפשר להניח ולתחזק ולהתקין קווים, מוליכים, כבלים וכל מִכשוּר אחר (גם
דוב לָבָן [עח]הגדול שבדובים - אורך גופו כשלושה מטרים. מיטיב לשחות ולצלול (מכוּנֶה גם דוב הקוטֶב, דוב הקֶרח) Maritimus Thalarctos
הֵא [עח] הִנֵה, הרי כגון בביטוי - הֵא לךָ
בגב זקוף(בהשאלה) בגאווה, ללא מורא, בלי להראות פחד
הוא נִכָּר בְּמַעשָׂיופעולותיו והתנהגותו מעידות עליו; מעשיו והתנהגותו מאפיינים אותו (על יסוד רש"י בראשית כה 27)
הגב'
הגבֶרֶת (במען או בפנייה במכתב וכו')
דוב, דֹּב[תנ] יונק טורף ממשפחת הדוביים, בעל גוּף כּבֵד ושָׂעיר. ניזון מן החי וּמן הצומח ותפוצתו עולמית. בסוג קיימים שלושה מינים
גאה, גֵּאֶה2[תמ] גאַוותָן, יָהיר, מִתרַברֵב, שַחצָן, מתנשא, בעל חשיבות
_ פרוש | _ פירוש | _ מילון | _ הגדרה מילונית | _ מילון עברי | _ מילון אנציקלופדי | _ אנציקלופדיה | _ תרגום
_ פירוש השם | _ פירוש המילה | _ משמעות המילה | _ ביטויים | _ דקדוק | _ לשון | _ ניבים | _ אטימולוגיה
_ מילים נרדפות | _ ניגודים | _ חריזה | _ חרוזים | _ צירופים | _ פתגמים | _ ניבים | _ תחביר
_ ביטויים | _ ציטוטים | _ ראשי תיבות