1. [תמ] שַלשֶלת בַּרזֶל בּצַוַואר אסיר והיה ירמיה רואֶה כַּת של בַּחוּרים נתונים בקולרין (איכה רבתי, פתיחתא); היום אין נוהגים עוד לשים קולר בצוואר אסירים
2. [עח] שַרשֶרת או רצועת עור או בד בּצַוַואר בַּעל חיים
קנינו קולר לכלב. היא עונדת ענק כבד צמוד לצוואר כמו קולר
אנגלית: collar
בואו להכיר עוד מילים שנכנסו לעברית מיוונית ולטינית