1. [תמ] שחיקת גַרגְרֵי תבוּאה לקֶמח (שם הפעולה של טוחֵן): לא הותרה טחינה כדרכה (ירושלמי שבת ז, א)
2. [עח] פֵּירוּר חומרים לַחלקים זעירים: במפעל זה עוסקים בטחינת זכוכית לרסיסים
3. [תמ] (בלשון נקייה) בּעילה: אין טחינה אלא לשון עבֵרה (סוטה י.)
4. [עח] עבודה רבה מדי, לימוד רב, שינון מוגזם, מטלת קריאה מרובה (עממי)
(תנו דעתכם להבדל בין טְחִינָה לבין
תְּחִינָּה)
אנגלית: grinding, mincing