שבת פירוש

שורש של הערכים: הַשבָּתה, מוּשבָּת, מַשבּית, מִשבָּת, נִשבָּת, שבוּת, שביתה, שֶבֶת, שַבָּת, שַבּתַאי, שַבָּתון, שובֵת

***

1. [תנ] שֵם היום השביעי בשבוע (מיום ראשון), יום המנוּחה השבוּעי של עַם ישׂראל: זָכור את יום הַשַבָּת לקַדשו (שמות כ, 8); שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ (ישעיהו נו, 2). זה גם יום המנוחה המקובל במדינת ישראל.
2. [תנ] שָבוּעַ (סִפרוּתי): וּספַרתֶם לָכֶם... שבע שַבָּתות תמימות תִהיֶינה (ויקרא כג, 16-15)
3. [תנ] יום חג, יום קדוש ששובתים בו מכּל מלאכה: וּספַרתֶם לָכֶם מִמָחֳרַת השבת (ויקרא כג, 15)
4. [תנ] כּינוּי לִשנת השמיטה שהיא השנה השביעית: וּבַשָנה השביעית שבת שַבָּתון יהיה לארץ שַבָּת לה' (ויקרא כה, 4)
5. [תמ] המַסֶכת הראשונה בסדר מועד שעניינה הִלכות שַבָּת
אנגלית: Saturday, Shabbat

***

ישיבה: רב לָכֶם שֶבֶת בָּהָר הַזֶה (דברים א, 6) (תנו דעתכם להבדל בין שֶׁבֶת לבין שֶבֶט)
אנגלית: sitting

***

1. [תנ] פּיצוּי שהמַזיק משַלֵם לניזוק על התקוּפה שאיננוּ יכול לעבוד בגלל הנֵזק שנִגרם לגוּפו: החובל בחברו חייב עליו... בנזק, בצער, ברִפוי, בשֶבת ובבושת (בבא קמא ח, א)
2. [תנ] הפסקה, חדילה, הימָנעות: כָּבוֹד לָאִיש שֶבֶת מֵרִיב (משלי כ, 3)
3. [עח] בַּטָלה, עצלוּת
4. [תנ] בּטלה מאונֶס: רק שִבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כא, 19) (תנו דעתכם להבדל בין שֶׁבֶת לבין שֶבֶט)
אנגלית: idleness, inactivity

***

שמיר; צֶמח חד-שנתי ממשפּחת הסוכְכיים בעל פרחים צהובים. משמש תַבלין Anthenum Graveolens (תנו דעתכם להבדל בין שֶׁבֶת לבין שֵבֶט)

***

מסיבּה: שֶבֶת אחים גם יחד (תהילים קלג, 1)

***

ראה: שׁוֹבֵת

***