1. [תנ] נמוך: הִשפַּלתי עֵץ גָבֹהַ הִגבַּהְתי עֵץ שָפָל (יחזקאל יז, 24)
2. [תנ] עמוק, שָקוּעַ, מתחת לשטח: והִנֵה מַרְאֶהָ שָפָל מִן העור (ויקרא יג, 20)
3. [תנ] נָבָל, בָּזוי, פחוּת, קל ערך: וּנקַלֹתי עוד מִזֹאת והָיִיתי שָפָל בּעֵינָי (שמואל ב' ו, 22)
4. [תנ] צנוּעַ, ענָיו, שאינו מתגאה, מדוּכָּא: להַחיות רוּח שפָלים וּלהַחיות לֵב נִדכָּאים (ישעיה נז, 15)
5. [תמ] רַשלן, עצלן, נרפֶּה: מַעשֶה וקָדמוּ בָּנות לבָנים ונִמצָא בָּנות זריזות וּבָנים שפָלים (פסחים פט)
אנגלית: despised, low, humble