_ פירוש

פירוש

אַשְׁרַאי

1. [תמ] זכוּת שניתנת ללווֶה או לקונה על סכוּם מסוּיָם שיחזירו לאַחַר זמַן, מכירה בּהַקָפה, בּתשלוּם דָחוּי: ואין מקיפין להן באשראי (רש"י כתובות ק:) בבנקאות ובעסקים, נתינת זכות שימוש בסחורות ושירותים, או בקבלת זכות הקניין עליהם, ללא תשלום מידי. (להרחבה ראה מעות) (ראו: סיכון אשראי)

2.[עח] השפעה או כוח הנובעים מאֵמון מצד אחרים או ממוניטין: מנהיג המפלגה ביקש מציבור הבוחרים לתת לו אשראי ולהצביע בעדו בבחירות

4. [עח] שם טוב, מהימנות פיננסית ומסחרית, קְרֵדִיט
אנגלית: credit

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; אַשרַאי-]

ביטויים עם המילה _

← עסקת אשראי סחטנית
← קו אשראי

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת ומכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

מילים נרדפות למילה _

אַשרַאי (תוצאה דומה)
איגֶרֶת חוב , אישוּר , אֵמוּן , אמָנה , בּיטָחון , הַלוָואה , הקָפה , הַשאָלה , ויזה , חוב , כּתַב הַרשָאה , מִקדָמה , קרֶדיט , רישָיון , תוקֶף , תעוּדה [שדה סמנטי: בַּנק, גבייה] | ניגודים: אי-אֵמוּן, דיסקרֵדיט

חרוזים למילה _

אוִוירַאי, אַחרַאי, אַקְרַאי, אַשְרַאי, חורַיי, טורַאי, טרַקְטורַאי, סָמורַאי, ערַאי, קוטֵרַי, אוִירַאי, אווירַאי, דבורַאי, דורַאי, דַחפורַאי, חזִירַאי, מָנִיקורַאי, סַמורַאי, צִינורַאי, פְלַסְתְרַאי, תַנורַאי, שַקְרורַאי, שַקְרַאי, דגימַת אַקרַאי, טורַאי רִאשון, רַב טורַאי, כַרטיס אַשרַאי, מִסגֶרֶת אַשרַאי, שְנַת ערַאי, שנַת עַרַאי, אכילַת ארַעי, דירַת אַרַעי, טורַאי רִאשון; רַב טורַאי

להרחבה ראה:
אשנבאי, דווי, גיא, אבדאי, אזי, דוחי, אלחוטאי, אופטיקאי, אולי, אלכימאי, אדוני, הנדסאי, קופאי, אוויראי, חשאי