1. [תנ] מוסריוּת, צֶדק, יושר: אמת מארץ תצמח (תהלים פה, 12); אמת היא משחק מסוכן בדיקטטורה 2. [עח] מתייחס לחומר, למצב או לפעולה, ממשיים או מבצעיים, בניגוד למצב או לפעולה בשעת תרגיל או אימונים, כגון: נתוני אמת, אזעקת אמת, תוצאות אמת (תנו דעתכם שבכתיב חסר הניקוד מבחינים בין אמִתות בלי יו"ד - ריבוי של אֱמֶת, לבין אמיתות - ביו"ד - ריבוי של אמיתה) אנגלית: righteousness, justice
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה