מושב פירוש

פירוש

מוֹשָׁב ¹

1. [תנ] מקום ישיבה, כיסא או ספסל, רָהיט שיושבים עליו: וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל מוֹשָׁבוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם אֶל מוֹשַׁב הַקִּיר (שמואל א' כ, 25)
2. [תנ] מגוּרים: וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם (שמות י, 23); מקום מושבו של הנשיא בירושלים
3. [תנ] כֶּנֶס, ישיבה לדִיוּן או לסִדרת ישיבות: וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ (תהילים קז, 32); מושב הכנסת יצא לפגרה
4. [עח] ישיבה, שהִייה במקום: מושבו בעיר זו היה זמני
5. [עח] חלק מעצם שעליו יושבים, כגון לוח הכיסא: הילד התיישב על מושבו
אנגלית: chair, bench
מ

דקדוק למילה מושב

[ש"ע; ז'; מושַב-, מושָבים, מושבֵי- (בלשון המקרא: מושָבות, מושבות-), מושָבו] <ישב>

ביטויים עם המילה מושב

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מושב

מקור המילה מושב (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך מושב

מילים נרדפות למילה מושב

מוּשָב (תוצאה דומה)
[פ']
1. מוּחזָר , [שדה סמנטי: פ'] 1. מ
2. יָשוּב
3. מאוּכלָס , מיוּשָב
4. מִתיָישֵב , מִתנַחֵל

מושָב (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. יְשוּב , ישיבה , מגוּרים , מותב , מָקום , מִשכָּן , שֶבֶת [שדה סמנטי: מגוּרים]

2. אוּכָּף , כּוּרסה , כּיסֵא , כֵּס , סַפסָל [שדה סמנטי: רָהיט]
3. אסֵפה , הִתכַּנסוּת , כֶּנֶס , מיוּשָב , מסוּדָר , נִקבָּע , עַצֶרֶת [שדה סמנטי: אסֵפה, מועָצה]
4. אחורַיִים , יַשבָן , עַכּוּז , עקובה , שֵת , תַחַת [שדה סמנטי: גוּף]

חרוזים למילה מושב

הוחשַב, הושַב, חושַב, חַשָב, חָשַב, יוחשַב, יושַב, יחושַב, יָחשַב, יְיושַב, ימוחשַב, יִקשַב, יָשַב, מוחְשָב, מושָב, מְחושָב, מַחְשָב, מָחֳשָב, מְיושָב, מְמוחְשָב, מְנושָב, מַשָב, מְתוחְשָב, נושָב, נָשַב, עַכְשָיו, קַשָב, קָשַב, שָב, תושָב, מחושָב, מיושָב, מעושָׂב, מנושָב, גֵר תושָב, עובֵד עובֵר ושָב, עִיר מושָב, תחום המושָב

להרחבה ראה:
משאב, להב, מגובב, באובב, דבב, אגב, יחדיו, אכזב, טחב, כתב, מורכב, ללב, ארנב, מוסב, מורעב, חצב, גרב, חשב