כרוב פירוש

ארמית: כרָבָּא מיוונית: krambe (קְרַמְבֶּה) שחדרה ללשון חכמים (ארמית), ומשם בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה

הכרוב הוא צמח שבויית בעת העתיקה, כנראה במאה הששית לפני הספירה, וממנו נוצרו זנים מבויָתים רבים: כרובית, כרוב ניצנים, קולורבי, ברוקולי וקֶיִיל

אֶארוב, אֶגְרוב, אֶזֶרוב, אֶערוב, אֶצְרוב, אָרוב, בקָרוב, גָרוב, זָרוב, יַארוב, יִיגְרוב, יִיזְרוב, יִיצְרוב, יַערוב, לֶאֶרוב, לִגְרוב, לִזְרוב, לַערוב, לִצְרוב, לִקרוב, לָרוב, נֶאֶרוב, נִגְרוב, נִזְרוב, נַערוב, נִצְרוב, עָרוב, ערוב, צָרוב, קָרוב, רוב, שִירוב, תַארוב, תִגְרוב, תִזְרוב, תַערוב, תִצְרוב, גְרוב, חָרוב, כְרוב, מֵרוב, סֵרוב, עֵרוב, קֵרוב, סֵירוב, אודרוב, בקֵירוב, גרוב, יִגרוב, יִכרוב, יִצרוב, יִשרוב, יִזרוב, יגרוב, יֶארוב, יזרוב, לִגרוב, לִכרוב, מִיקְרוב, לִצרוב, לִשרוב, לגרוב, מִרוב, מִקָרוב, לַחרוב, מירוב, לֶארוב, לֶערוב, לזרוב, לרוב, לקרוב, עֵירוב, צֵירוב, צֵרוב, פְרוב, שְרַבְרוב, שָרוב, קֵירוב, הַמִזרָח הַקָרוב, אָדָם קָרוב, המִזרָח הקָרוב, בָטֵל ברוב, לַבְנִין הַכְרוב, לא כָל הַקָרוב קָרוב, עִם הַקוץ לוקֶה הַכְרוב, עַל הרוב, עַל פי רוב, שָלום שָלום לָרָחוק וְלַקָרוב, זֶה מִקָרוב, ראש כרוב, רפֵה היום לַערוב, קולָס של כרוב

להרחבה ראה:
אהוב, גיבוב, חבוב, גבוב, ניגוב, כיזוב, טחוב, חטוב, ביוב, ניקוב, כלוב, גנוב, סבסוב, תיעוב, חצוב, חרוב, חישוב