אוֹצֵר1 [תנ]
אוסֵף, שומר, אוגר, צובר
אוֹצֵר2 [עח] ~קוּרָטור~; ממוּנֶה על המוצגים במוזיאון, יועץ לאוסֶף מיוחד
אוֹצָר1[תנ] אוסֶף גדול - בדרך-כלל - של דברים יִקרי עֵרך, כגון כֶּסף, תכשיטים, יצירות אָמנות, של ערכים ספרותיים, מילים או של מונחים (ובהרחבה - של ידיעות), מטמון
אוֹצֵר1 [תנ] פירוש
אוסֵף, שומר, אוגר, צובר: הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶל לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה׳ (ישעיה לט, 6); ובשני (שנות) בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור (בבא בתרא ג); בקיץ הנמלה אוצרת מזון לימות החורף (תנו דעתכם להבדל בין אוֹצֵר לבין
עוֹצר)
אנגלית: keeping, gathering
***
אוצר פרוש | אוצר פירוש | אוצר מילון | אוצר הגדרה מילונית | אוצר מילון עברי | אוצר מילון אנציקלופדי | אוצר אנציקלופדיה | אוצר תרגום
אוצר פירוש השם | אוצר פירוש המילה | אוצר משמעות המילה | אוצר ביטויים | אוצר דקדוק | אוצר לשון | אוצר ניבים | אוצר אטימולוגיה
אוצר מילים נרדפות | אוצר ניגודים | אוצר חריזה | אוצר חרוזים | אוצר צירופים | אוצר פתגמים | אוצר ניבים | אוצר תחביר
אוצר ביטויים | אוצר ציטוטים | אוצר ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה