בורח, בּוֹרֵחַ2 [תמ]
<ברח> מי שמתחמק, משתמט
בורח, בּוֹרֵחַ2 [תמ] פירוש
מי שמתחמק, משתמט: בורח הרי הוא כשבוי (בבא מציעא לט.); בורח במדינת אשכנז נקרא בעל פליטה (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: fugitive
***
בורח פרוש | בורח פירוש | בורח מילון | בורח הגדרה מילונית | בורח מילון עברי | בורח מילון אנציקלופדי | בורח אנציקלופדיה | בורח תרגום
בורח פירוש השם | בורח פירוש המילה | בורח משמעות המילה | בורח ביטויים | בורח דקדוק | בורח לשון | בורח ניבים | בורח אטימולוגיה
בורח מילים נרדפות | בורח ניגודים | בורח חריזה | בורח חרוזים | בורח צירופים | בורח פתגמים | בורח ניבים | בורח תחביר
בורח ביטויים | בורח ציטוטים | בורח ראשי תיבות