גֶּשֶׁם¹ פירוש

1. [תנ] מָטָר מים היורד מהעננים. הצורה השכיחה ביותר של משקעים אטמוספריים: והשמים התקדרו עבים ורוח ויְהִי גשם גדול (מלכים א׳ יח, 45); מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב (בבא בתרא כה:); שיפוע גשמים למלאות בורות (רש"י, תענית יט.);

2. [עח] (בהשאלה) נפילת חלקיקים או גופים רבים: גשם של מטאורים;

3. [עח] (בהשאלה) שפע, ריבוי: גשם של ברכות ואיחולים;

4. [עח] שריטות או סימונים אורכיים בסרט קולנוע המופיעים כקווים אנכיים (עממי)
אנגלית: rain, shower

***