הֵידָד פירוש

1. [עח] קריאת מַחמָאה למנַצח, הֶאָח!: הֵידד! הֵידד! צעקה כל החבורה העליזה לחברם שניצח בתחרות

2. [תנ] מילת קריאה להבעת שמחה, שנתייחדה בעיקר לדורכי היין. יש סבורים שמקורו של הביטוי באל הכנעני הדד, דורך העננים ומוריד גשם, ולכן מושאל לדורכי הענבים: וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי (ישעיה טז 10)

3. [תנ] קול רעש ותרועת מנצחים במפלת בבל: נִשְׁבַּע ה' בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק, עָנוּ עָלֶיךָ הֵידָד (ירמיה נא 14)
אנגלית: hooray; cheers

***