הַתְקָפָה פירוש

1. [עח] פעולה אַלימה יזוּמה (של צָבָא או של שודד וכד') לשם כיבוש, השמדת כוחות, שוד וכד'; התנפלות, הסתערות (בלועזית - אוֹפֶנְסִיבָה): ההַתקָפה על האויב הייתה מתוכננת כראוי ולכן הצליחה

2. [עח] (בהשאלה) ביקורֶת חריפה: הַתקָפתו ביטאה את התנגדותו לדרכיה

3. [עח] (ברפואה) התקף, הסתערות של מחלה: הַתקָפות החרדה הללו מונעות אותו מלתפקד כראוי

4. [יב] קוּשיה חמורה: ועמד זה הקוּשיא וזו ההַתקָפה (ספרות ימי הביניים)

5. [עח] (בהשאלה) התחלה נמרצת של פעולה (לדוגמה במשחקי כדור): ההתקפה של הקבוצה היריבה הניבה שער ראשון במשחק

6. [עח] (בפסיכולוגיה) תקופה של השפעת מצב רוח על פעילות כללית
אנגלית: attack; criticize; aggression

***