חֶבְרָה ¹ פירוש

1. [תנ] ציבּוּר החַי או הפּועֵל יַחד והמחַיֵיב יַחסֵי הדָדיוּת, חבוּרת אנשים, קבוּצה: ואָרַח לחֶבְרָה עם פֹּעלֵי אָוֶן"(איוב לד, 8) (בלועזית - קורפּורַציה)

2. [עח] (בסוציולוגיה) מַערֶכת של דפוסים קבועים שמתנהלות בה פעולות בני-אדם במקובּץ: החֶברה הישראלית עברה שינויים רבים

3. [עח] כלַל האנָשים שאָדם נפגש איתם ומבלה איתם: הוא מבלה בחֶברת ידידיו שעות רבות

4. [עח] חבר בני אדם המובדל מקבוצות אחרות בשל עניין משותף, נטילת חלק ביחסים אופייניים, במוסדות משותפים ובתרבות משותפת.
אנגלית: society

***