חנק
שורש של הערכים חונֵק, חָנוּק, חניקה, חֶנֶק, חַנָק, חַנקה, חִנקוּן, חַנקי, חַנָקיים, חַנקָן1, חַנקָן2, חַנקָני, חַנקָנִיים, חַנֶקֶת, חַנקָתי, מחוּנָק, מַחניק, מחַנֵק, מַחנָק, נֶחנָק
חַנָּק [עח] 22. נחש גדול שאורכו כארבעה מ' לא-ארסי ממשפחת החנקיים נפוץ במרכז ודרום־מערב אסיה, אירופה וצפון אפריקה. הוא חונק את טרפו, מין אחד ממנו מצוי בארץ (בלועזית - בּואה) Eryx jaculus
אנגלית
חֶֿנֶק [תמ] מיתה בחניקה, על-ידי סתימת הגרון והפסקת הנשימה. מצב, במערכת חיה, בו לא מגיעה אספקת חמצן, או אספקת החומר הנושא את החמצן, אל המערכת כולה או אל חלקה
מילון אבניאון
טעות \ הערה