טִין
[עח] עָפָר המשוּקע בַּאפיקֵי נחָלים, שֶיֵש בּו הרבּה צורָן וחַמרָן וּמשַמֵש חומֶר ליצירת כֵּלים וכד'
2. [יב] ~חוֹמֶר~
טִין פירוש
1. [עח] עָפָר המשוּקע בַּאפיקֵי נחָלים, שֶיֵש בּו הרבּה צורָן וחַמרָן וּמשַמֵש חומֶר ליצירת כֵּלים וכד'
2. [יב]
חוֹמֶר: הטינים כאשר נעשה מהן כלים... הן כלי-אדמה ולא יקבלו טוּמאה (רבי שמואל אבן תיבון פירוש המשניות לרמב"ם כלים ב, א)
ראו גם:
חֵמראנגלית: silt, clay
***
טין פרוש | טין פירוש | טין מילון | טין הגדרה מילונית | טין מילון עברי | טין מילון אנציקלופדי | טין אנציקלופדיה | טין תרגום
טין פירוש השם | טין פירוש המילה | טין משמעות המילה | טין ביטויים | טין דקדוק | טין לשון | טין ניבים | טין אטימולוגיה
טין מילים נרדפות | טין ניגודים | טין חריזה | טין חרוזים | טין צירופים | טין פתגמים | טין ניבים | טין תחביר
טין ביטויים | טין ציטוטים | טין ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה