לֶֿחֶם [תנ] ¹ פירוש

1. מאפֵה בָּצֵק המיוצר מקמח, משיפון, משיבּולֶת שוּעָל, משׂעורה, מחיטה, מאורֶז, מסויה, מתפּוּחֵי אדָמה וּמתירָס. הלחם הוא המזון העיקרי בתזונת האדם

2. מזון, אוכֶל: נֹתֵן לֶחֶם לכל בּשׂר (תהילים קלו 25); כל דבַר מאכל קרוּי לֶחֶם (רש"י בראשית לא 54)

3. (ובהשאלה) כינוי למזון ולכל מאכל הראוי לאדם ולחי: "וּמלכִּי צֶדֶק... הוֹציא לחם וְיָיִן" (בראשית יד, 18). (ראה: מאכל)

4. (בהשאלה) בָּשׂר, שהוא לֶחם ה': את קרבני-לַחמי, רֵיחַ ניחֹחי תִשמְרוּ להַקריב לי בּמועדו (במדבר כח 2); ואיך אוכל להכיל אש תכַלֶה לַחמי? (מלשון הפיוט)

5. (בהשאלה) תבואה, כינוי מליצי לחיטה: ארץ ממנה יצא לָחֶם (איוב כח 5)

***