לֵידה, לֵדָה פירוש

1. [תנ] יציאת היִילוד מבֶּטן אִמו: וכֹחַ אַיִן ללֵדָה (ישעיה לז, 3; מלכים ב' יט, 3); יוכבד שהורָתה בדרך ולֵידָתה בין החומות (סוטה יב); הנפש בתחילת הלידה כלוח מוכן לכתיבה (ספרות ימי הביניים); הלֵידה הייתה טבעית וקלה (להרחבה ראה מילון המקרא)

2. [תמ] הוצאת הוָולָד, הַמלָטה: מה הורָתה שלא בצער אף לֵידָתה שלא בצער (סוטה יב.)

3. [עח] (בהשאלה) קשָיִים הקודמים להגשמת רעיון: חֶבלי הלֵידה שקדמו להצעת החוק היו קשים

4. [עח] (בהשאלה) בּריאה, היווצרוּת דבר חדש: לידת הספר נגמרה והוא הוצא לאור

5. [עח] מוּנח אריסטוטלי בנוגע לסוג השתנוּת מאי-קיוּם לקיוּם
אנגלית: birth, parturition

***