מַבְעִיר [תנ]
מדליק, מֵצית, משמיד
מַבְעִיר [תנ] פירוש
1. מדליק, מֵצית, משמיד: הִנני מַבעיר אַחרי בַעשָא (מלכים א' טז 3); הֵם מַבעירים באש את השָׂדה
2. משחית, מכַלֵה: כּי יַבעֶר איש שדה או כֶרֶם ושִלַח את בּעירו (שמות כב 4)
3. (בהשאלה) מעורר מלחמה, מתסיס (תנו דעתכם להבדל בין מַבְהִיר לבין מַבְעִיר)
אנגלית: kindle; destroy
***
מבעיר פרוש | מבעיר פירוש | מבעיר מילון | מבעיר הגדרה מילונית | מבעיר מילון עברי | מבעיר מילון אנציקלופדי | מבעיר אנציקלופדיה | מבעיר תרגום
מבעיר פירוש השם | מבעיר פירוש המילה | מבעיר משמעות המילה | מבעיר ביטויים | מבעיר דקדוק | מבעיר לשון | מבעיר ניבים | מבעיר אטימולוגיה
מבעיר מילים נרדפות | מבעיר ניגודים | מבעיר חריזה | מבעיר חרוזים | מבעיר צירופים | מבעיר פתגמים | מבעיר ניבים | מבעיר תחביר
מבעיר ביטויים | מבעיר ציטוטים | מבעיר ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה