מַצָּה¹ פירוש

1. [תנ] מַאפֶה דַק מבָּצֵק בּלי שמָרים שלא החמיץ: שבעת ימים מצות תאכֵלו (שמות יב, 15); שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה. הלילה הזה כולו מצה (פסחים י, ד; הגדה של פסח)

2. [יב] מַאפֶה שנועד מִשעַת הקָציר לאפִיית מַצות: מצה שמורה (ספרות ימי הביניים)

3. [תנ] עוּגת לֶחם דקה שנֶאפתה בִּזמַן קצר על מִשטח מחוּמם: ויעש להם משתה ומצות אפה (בראשית יט, 3) (תנו דעתכם להבדל בין מַצָּה לבין מַצָּע)
אנגלית: matzo, matza

***