נוֹעֵל¹ פירוש

1.[תנ] סוגר במַפתֵח: ונָעַל את הדלת אחריה (שמואל ב' יג 18); שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח (עירובין י, ט); הנערה הניחה את יומנה במגירה ונעלה אותה

2. [תנ] לובש נעל(יים), שָׂם נעליים על הרגל: ואלבשך רקמה ואֶנעַלך תחש (יחזקאל טז 10); נָעַל לו סנדלו והתיר לו סנדלו (תוספתא קידושין א, ה); הילד נועֵל את נעלי ההתעמלות

3. [עח] מסַיים (ישיבה, כנס), גומר: מנכ"ל החברה נָעַל את הישיבה

4. [תמ] סוגר, סותם: כל דברי תורה צריכין זה לזה, שמה שזה נועל זה פותח (תנחומא חוקת נב); דבריו סתומים ונועָלים את כל רעיונותיו

***